רג

דורו של משה דכתיב עליהם כי כולם קדושים ששרשם הי' בבחי' חכמה וכעת הוא בחי' עקבי משיחא כמ"ש אשר חרפו עקבות משיחך כו', והם היו ת"ר אלף שרשים וכעת הם ענפי', כמו למשל שממחשבה נסתעף דו"מ, והגם שבדורם הי' ג"כ בחי' רגל כמ"ש שש מאות אלף רגלי העם כו', ועכשיו יש ג"כ בחי' ראש כי בכל דור יש בעלי תורה כו' כנ"ל, אך בודאי יש הפרש גדול בין רגל שבראש לראש שברגל כו'.

והנה כתיב אך בצלם יתהלך איש, ויש בזה ב' פי', הא' הוא עפ"י מ"ש בע"ח שצלם הוא שרש הנשמה, ואך בצלם דהיינו כמו ששרש הנשמה היא למעלה ככה יתהלך איש שהוא לשון ממילא, דהיינו הנשמה שבגוף היא ממילא מהלכת בזה האופן כמו שהיא בשרשה, כי השרש הנשמה משפיע לו מחשבות וכו' כמו שהיא למעלה וכו'. והפי' הב' של אך בצלם הוא צלמי הנפש דהיינו חיבור הנשמה אלקי' שבתוך הנפש הטבעי' אשר נמשך מאב ואם כמ"ש הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי והוא מה שאנו רואים שההתפעלות אלקו' הוא ע"י נפש הטבעי' כמו המוח והלב של נפש הטבעי' אשר מאב ואם כמארז"ל אודם שמן האם לובן שמן האב כו'. וע"ז קאי אך בצלם יתהל"ך לשון ממילא, דהיינו שהוא כמו טבע בנפשו כמו שמי שההתפעלות שלו הוא במוח ע"י השגה כמו ברוך שאמר והי' העולם איך שבאמירה נתהוה העולם ומעיין בזה הרבה לקרב אל השכל, ההתפעלות אינה מצד השכל רק ההתפעלות הוא מצד הנשמה, ואלו לא הי' לו נשמה דבריאה זו לא הי' מתפעל כלל, והוא כמו טבע, דהיינו שבכל עת מצוא בנפשו ההתבוננות זאת יתפעל, רק אם אינו מתבונן כלל מצד טרדת הפרנסה אבל מיד כשפונה מעסקיו ומתבונן אזי הוא כמו טבע כו'. והוא עד"מ ניצוץ קטן כשמנפחין אותו נעשה שלהבת גדולה כו'. ויש שההתפעלות שלו אינו רק בלב ע"י שמתבונן איך שה' הוא העיקר והעולם טפל ונפסד עי"ז נתפעל ]ב[לב, ויש שהתפעלותו אינו רק במעשה דהיינו שדבר ה' יקר בעיניו ומקיים כל המ"ע ולהיפך מל"ת שהוא תועבת ה' אשר שנא,