ר

בגדי עשו החמודות שלבש יעקב וכמ"ש בא אחיך במרמה ויקח את ברכתך, וכמו שאמר עשו את בכורתי לקח ועתה לקח את ברכתי כו'. הענין הוא כי אנו רואים בזמן הגלות שלא יש בחי' מיצוע כמו שאמר שלמה המלך ראש ועושר הרחק ממני הטריפני לחם חוקי פן אשבע וכחשתי כו' ופן אורש, שרצה דייקא בחי' מיצוע ובגלות הזה אנו רואים שיש בנ"א שדוחקים אותם מלמעלה מאד בכל הפרטים בפרנסה, ולכאורה הי' יותר טוב אם לא הי' כ"כ בדוחק הי' יכול יותר לעבוד ה'. ויש בנ"א שדרכם צלחה מאד ועי"ז הוא בהגבהה והתנשאות והי' לו יותר טוב שיהי' בדוחק. אך באמת מוכרח להיות שיש בזה איזה כוונה שעי"ז דייקא ישוב לה', כמו אותם בנ"א הדחוקי' בפרנסה עי"ז נשבר לבו דייקא ושב לה' כו'. ואותם ]בנ["א שמושפע להם כל טוב המכוון הוא כדי שיתן צדקה ויעשה טובות לבנ"י ולפעמים יתעורר בעבודת ה' מצד זה עצמו ע"י השפעת טוב שלו.

ועפ"י זה יובן ג"כ מארז"ל ישראל שבח"ל עע"ז בטהרה הם, כי ע"ז הוא מה שעובד לעץ ואבן נמצא שעושה מהטפל עיקר, וענין הפרנסה ביגיעה גדולה ובמס"נ הוא ג"כ ענין ע"ז שמבטל עצמו לשר של פרנסה. ומפני מה נק' ע"ז בטהרה, הענין הוא כי באוה"ע הוא באמת כמו ע"ז של עץ ואבן כי שרשם הוא מבחי' מזל והיגיעה במס"נ בפרנסה הוא ענין הביטול לאותו מזל כי זה שרשם, אבל בישראל ארז"ל שאין מזל לישראל הגם שלפי הנראה שוים הם כי אוה"ע מייגעי' עצמם ובנ"י מייגעים עצמם בשוה, אך בבני ישראל אינו ענין ביטול להמזל כי אין להם מזל כלל, רק בזה יש מכוון הנעלם שאח"כ יגיע מזה איזה טוב ליתן צדקה וכדומה. וזהו ענין מה שלבש יעקב בגדי עשו היינו שהלביש עצמו בלבוש עשו שהוא הטרדא בעסק הפרנסה כמו עשו, אבל יש בזה מרמה, היינו שע"י היגיעה אח"כ יוכל ליתן צדקה ובניו לת"ת נמצא שנלקח הרע מזה ע"י הטוב שעושה אח"כ. וזהו שאמר בלעם מה טובו אוהליך יעקב, שגם שיהיו בגלות בין הגוים וכמ"ש נבלע ישראל בגוים כו' כנ"ל, וע"י עקירת הרצון לבד או מצדקה שע"י יגיע כפו וכו' עי"ז נעשה אהל ומחסה