קצז

שממשיכים לו בחי' חסד, הן בעניני אלקות והן בעניני העולם בפרנסה שעי"ז ישוב בתשובה, או להיפך בבחי' שמאל דוחה שהוא מה שמואס בחייו ממש, והוא מצד שההתעוררות הוא מבחי' גבו' לכן למטה נתעורר בתשובה ע"י בחי' גבו' ג"כ להיות מואס בחייו הגשמיי', ואם אינו מועיל לו זאת אזי מבטשין אותו בעניני עוה"ז בפרנסה בדוחק כדי שעי"ז יהי' נשבר לבו בקרבו וישוב אל ה' בצר לו. וזהו בחי' אברהם ויצחק שהוא בחי' חו"ג. והוא כמשל אדם הנופל שמקימין אותו או ביד ימין או ביד שמאל, ואיך שיהי' עכ"פ הוא קם מנפילתו. אך כ"ז הוא ההתעוררות מלמעלה להיות שב בתשובה. והנה כתיב השיבנו ה' מלמעלה למטה ואז ונשובה ממטה למעלה. ובענין התשובה מלמטה יש בזה ג' בחי' שהוא בחי' נר"נ ונק' בשם בי"ע וכמ"ש נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי, והוא מ"ש ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, דמשמע שבאדם א' יש ג' בחי' אלו בי"ע שהוא נר"נ כו'.

הענין הוא כי הנה כתיב ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב את המות והרע ובחרת בחיים כו', דהיינו כמו שרוצה אדם דבר הנוגע לחיי נפשו כמו בעסק המו"מ דבר שנוגע לו שירויח עי"ז אזי הוא רוצה בו כמו חיותו, ולהיפך דבר המזיק להמו"מ אזי הוא שנאוי אצלו בתכלית השנאה. כמו"כ צ"ל בענין מ"ע ומל"ת שהוא מ"ש את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כו'. אך באמת אנו רואים שאינו בחי' זו רק בצדיקים אבל בבינונים אין בחי' זו להיות מואס ברע ובוחר בטוב כמו חיו' ממש כמ"ש אלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כו'. אך הענין הוא כי באמת מצד הנשמה יש בחי' זו שמ"ע הוא לה לחיות ממש, ולהיפך המל"ת כי הוא דבר שנגד חיי נפשו, אך מצד התלבשות בגוף אין בחי' זו בגילוי רק בגוף הוא בחי' סור מרע היינו להיות בבחי' אתכפיא שלא לילך אחר תאוות גופו ונפשו הבהמית.

והנה כשיש פגם בבחי' סומ"ר היינו שעשה נגד רצון ה' ועבר על מל"ת התשובה מזה שהוא להיות סומ"ר נק' תשובה שבבחי' נפש, והוא בחי' תשובה תתאה תשוב ה' כו'. והתשובה שבבחי' רוח הוא למעלה מזה היינו שמקיים מצות ה' ולא עבר על רצונו רק שהוא בבחי' קרירות דהיינו שהמצוה