קצב

המצות שישראל מקיימים נעשה בחי' זו כי הם הממוצעים. הענין הוא כי א"ס הוא למעלה מבחי' עולם וכדי שיהי' חיבור אא"ס בעולמות צריך לזה ממוצע, והממוצע הוא הגבוה משניהם יחד דהיינו מבחי' ההארה פשוטה כו'.

והענין יובן ע"פ מ"ש כי אל דעות הוי', שיש ב' דעות הא' הוא מלמעלה למטה ונק' מיש לאין, והב' מלמטה למעלה ונק' מאין ליש. כמו עד"מ מעשב גשמי כי אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל כו' והוא ענין כח רוחני המגדלו. והנה העשב הוא יש גמור נתפס במישוש והכח שמחי' אותו נק' בשם אין שהוא בבחי' העלם, אך האין הלז הוא המקור להיש, וזהו בחי' מאין ליש. ומיש לאין הוא ענין כח הצומח כמו שהוא בבחי' רוחני שאינו עדיין גם כח להחיות ונק' יש אמיתי ואינו בערך כלל להצמיח עשב, וכדי שיומשך מאתו כח להחיות נמשך הארה בעלמא מן כח הצומח ונק' בשם אין שהוא כאין וכלא לגבי כח הצומח עצמו ולגבי עשב הוא נק' אין העלם, ובחי' אין זו הוא הממוצע כי הוא אינו רוחני' כמו כח הצומח עצמו ואינו גשמיו' כמו העשב כו'. או משל יותר רוחני מחיות הנפש בגוף שהנפש בעצמה מושלל גם מבחי' כח להחיות ונק' בשם יש אמיתי, וההארה פשוטה שנמשך מן הנפש שאינו מחי' עדיין רק שהוא כח להחיות נק' בשם אין שהוא כאין ואפס לגבי עצמות הנפש ולגבי החיות אשר בגוף שהוא חיי גשמיי' שהרי מחי' גשם גמור, נק' בשם אין שהוא בחי' העלם, וחיות הגוף נק' בשם יש גמור כו'. ונמצא שבחי' אין הוא הממוצע כו' כנ"ל. וכמו"כ יובן למעלה שכדי שיתהוו עולמות בע"ג בחי' יש גמור מבחי' יש אמיתי צריך בחי' ממוצע כו' והממוצעים הם בני ישראל ע"י קיום המצות וכמ"ש אלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כו'. כי הנה המצות למעלה המה רצה"ע וכמו שהוא א"ס כך רצונו א"ס והמצוה נעשית למטה בעניני גשמיי' כמו ציצית של צמר ותפילין של קלף כו' נמצא שהמצוה היא חיבור רוחני' בגשמי' וע"י שאדם דייקא מקיים המצות כמ"ש אלה המצות אשר יעשה אותם האדם כו', עי"ז נעשה חיבור אא"ס בעולמות. וזהו ענין אחותי שנק' בשם מעשה שהוא החיבור אא"ס בעולמות ע"י מעשה המצות כו' כנ"ל וד"ל. וזהו ענין חנוך הי' תופר מנעלים, שהי' מייחד יחודי' והוא ענין מה שאנו אומרים בעשיית איזה מצוה לשם יחוד קוב"ה ושכינתי', שכינתי' הוא בחי'