קפד

הגשמיו' כמ"ש הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי, רק הגוף יזדכך ואז יהי' התגלות אלקו' שע"י מצות דכעת שנמשך בחי' חיות לשרש הנשמה אבל למטה הוא בהעלם, וכמו ענין שמבואר בס' הקבלה שע"י המצות דכעת ניתוספו אורות באצי' לבד בתחה"מ יתגלה בגילוי כו'. וכ"ז ימי שנותינו בהם שבעים שנה ומקיימים תומ"צ וניתוסף אור וחיות למעלה, ולעתיד יתגלה באותו הגוף עצמו. וזהו ענין הגלגולים שנפש א' יוכל לבא בגלגול בב' וג' גופים כדי לתקן כו' ולעתיד יאיר משרש הנשמה כו' (משא"כ אוה"ע אחר מיתתם הולכים לאיבוד ולכליון לגמרי כבהמה כו'). והנה ע"י תומ"צ ממשיכים בחי' פנימי' וממילא יומשך בחי' חיצוני' לחיות העולמות, וכמו"כ ע"י תשובה, ובתשובה יש מעלה יתירה שמאיר גם בחלק הנשמה אשר בגוף כו'.

ועתה י"ל ענין עלי באר ענו לה באר חפרוה שרים כו'. הענין הוא כי על בחי' זאת שהוא בחי' חיי החיים נאמר לית מחשבה תפיסא בי', ופעם כתיב מי כה' אלקינו בכל קראינו אליו אליו דייקא לעצמותו ולא למדותיו. אך הענין הוא שענין תפיסא הוא בחי' השגה וע"ז נאמר לית מחשבה תפיסא בי' כי הוא למעלה מן ההשגה, ומ"ש בכל קראינו אליו קאי על הרצון והוא בחי' התעוררות נקודת הרצון לעצמותו דייקא. וזהו ענין תשובה כמ"ש והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה, שענין תשובה הוא דייקא לעצמותו, הן התעוררות תשובה אשר במוח או בלב או אפי' במעשה לבד הכל הוא לעצמותו, והנה התעוררות זאת שהוא בחי' נקודת הרצון הוא דייקא מבחי' המנגד דהיינו שמצד רצונות זרים אשר בלבו שהוא רצון זר אשר לא לה' אז מאד הוא דואג ומצר על ההיפך, ומן המצר הזה דייקא יתעורר בחי' עצם נקודתו לה' אחד. וזהו ענין עלי באר כו' כי ענין הבאר הוא שחופרין עפר הארץ עד שמוצאין מקום מים והם נק' מים חיים. הענין הוא כי הנה כתיב ונהר יוצא מעדן