קעד

במקבלים. וזהו ענין ד' רבתי דאחד שהוא בחי' פסיעה לבר בחי' קבלת עול לבד וכמארז"ל כשם שא"א לעולם בלא רוחות כך אי אפשר לעולם בלא ישראל כו', שאם לא הבחי' קבלת עמ"ש על הפו"מ מה שיש בב"י לא היה נמשך בחי' כח הפועל בתוך הנפעל. ולכן התפלה נק' סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמים שהוא מחבר שמים וארץ, והנה מאחר שיש בכוחה לחבר שמים וארץ מוכרח להיות שהיא גבוה מבחי' שמים וארץ כו'. וזהו מ"ש אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, שלהיות השמים כסאי הוא בחי' ימין וחסד להיות יורד מגבוה לנמוך כו' וידי יסדה ארץ הוא בחי' יד כהה בחי' שמאל בחי' גבו' שהוא צמצום השפע בתוך כלי המקבל בחי' הארץ הדום רגלי כו'. ובזה יובן ג"כ מ"ש שמים תכין אמונתך בהם, שמשמים נמשך בחי' אמונה בחי' מל' כח הפועל כו' כנ"ל, כמאמר איהו אמת ואיהי אמונה וכו'. וכמו"כ בעבודת ה' בחי' אמונה בחי' קבלת עול כי אמונה הוא ענין חוזק האמונה מה שנמשך בכל יום שאין יום א' דומה לחבירו כמ"ש חדשים לבקרים רבה אמונתיך כו' הוא נמשך מבחי' שמים כו' וד"ל.

ועתה י"ל מ"ש כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה כו', כי בחי' שמים כסאי והארץ הדום רגלי אשר נעשה ע"י אתעדל"ת הוא לפי הערך אתעדל"ת ככה נעשה אתעדל"ע, והוא כמשל שני בנ"א א' עומד בראש ההר והשני בתחתית ההר, שלפי ערך עליית התחתון מלמטה ככה הוא ירידת העליון מלמעלה, משא"כ אם העליון מתעורר מצד עצמו לירד שלא ע"י הכנת המקבל כלל כו'. וכמו"כ יובן שכעת הוא ע"י אתעדל"ת כמ"ש מי יעלה בהר ה' נקי כפים ובר לבב, נקי כפים הוא בבחי' מעשה ובר לבב הוא בחי' הזדככות הלב, ואשר לא נשא לשוא נפשו הוא בחי' רצון כו', משא"כ לעתיד שיהי' ההתעוררו' מצד עצמו מקום שאין אתעדל"ת מגעת לשם כלל והוא