קעג

והנה באתעדל"ת זו מעוררי' למעלה שיהי' השמים כס]אי[, ש]מים[ הוא אש ומים בחי' מדות כו' וכסאי הוא כס א' היינו אלופו של עולם המכוסה בבחי' כסא, כמו למשל מלך ב"ו היושב על הכסא לשפוט את העם שנכפף קומתו, כי זולת זה אזי הראש מסולק מן הלב עד"מ ובעת שצריך לשפוט את העם כמ"ש מלך במשפט יעמיד ארץ, והמשפט הוא ע"י חכמה אזי הוא מרכין ראשו להיות משפיל עצמו מן נקודת הרצון שלו להמשך בחכ' ומדות שצריך לפי העם כו'. וכמו"כ למעלה להיות וישב ה' מלך לעולם כמארז"ל שלש שעות ראשונות יושב הקב"ה ועוסק בתורה שניות יושב ודן את כל העולם כולו וכמ"ש לפקוד על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה כו', כמו שנראה פעם מלך זה מצליח ופעם זולתו וכמו"כ בדומם כמ"ש כי ההרים ימושו כו', ובצומח כו' שפעם צומח זה נתברך כו' ואין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה, וכן גבוה על גבוה עד רום המעלות, הנה כ"ז נק' בחי' ישיבה שהוא בחי' השפלה מנקודת הרצון להיות יושב לשפוט כו'. וזהו השמים כסאי, כי השמים הם עיגולים כמו למשל העיגול הסובב כמו"כ שמים הוא בחי' סובב כמ"ש ומתחת זרועות עולם וקאי על נקודת הרצון ששם נכללי' יחד כל הע"ס, ולהיות נמשך מן שמים להיות כסאי זה תלוי ע"י אתעדל"ת בתפלה שהוא בחי' נקודת הרצון ומנקודת הרצון נמשך לחכמה ומדות שהוא ההתפעלות במוח ולב כו', עי"ז אתעדל"ע להיות נמשך מחיצוני' הכתר לחכ' ומדות ולהיות שמים אש ומים ובחי' כסאי כו'.

והארץ הדום רגלי, הוא שרפרף שניתן תחת רגליו אחר שיושב על הכסא כו'. הענין הוא כי השמים כסאי שהוא וישב ה' מלך לעולם עדיין לא נתקבלה השפע במקבלים רק הוא גוף השפע חכ' ומדות אשר לפי ערך המקבלים, ולהיות נמשך למקבלים זהו הארץ הדום רגלי כי הארץ הוא בחי' מל' כח הפועל בנפעל בתוך הנפעל כו', ובחי' זו נעשה ע"י אתעדל"ת ג"כ בתפלה והוא בחי' אחרת שיש בתפלה שהוא בחי' קבלת עול לבד שהוא ענין ביטול עצמו לבד ולקבל עליו עומ"ש על כל היום להיות עוסק בתורה ומצות עי"ז נעשה אתעדל"ע שהוא והארץ הדום רגלי להיות נמשך גוף השפע