קסז

אבל יראת העונש שהוא מגיהנם זה לא מצד אלקות כלל, והוא כמו ענין יראה בעוה"ז מדבר המזיק לגוף שיש זאת גם בחיות ובהמות ואוה"ע, ומפני מה נחשב זה בספרים לאיזה ענין אלקו' כו'. אך הענין הוא כי יראת העונש אינו פירושו מצד העונש, רק מהעונש מובן על גודל הפגם באלקות, שכמו שיכול להבין מהשכר על הדבר הנאהב, כמו"כ יכול להבין מהעונש על הדבר הנאהב כו'. והוא כמשל המלך שעשה לו אומן איזה כלי בציור נאה אשר מאד חשקה נפשו של המלך לדבר זה ונותן לו המלך בעד זה הון רב אזי גם מי שאין משיג גודל שבח הכלי אזי מבין הוא מן השכר שנותנים בעד זה מוכרח להיות שהכלי הוא דבר יקר מאד. וכמו"כ יובן מההיפוך שאם בא א' ואיבד הכלי הזאת אזי עושים לו כל העונשים ודינין קשים אזי ג"כ מבין מזה גודל יוקר וחמדת הדבר ההוא מאחר שנותנים בעד איבודו עונשים כזאת. או כמשל אב אל בנו שמאבד דבר הנחמד לאביו מאד אזי נעשה לו שונא ממש לעשות לו יסורים גדולים, יכולים להבין מזה גודל ערך ושבח הדבר הנאבד כו'. וכמו"כ יובן מ"ש בספרי המוסר בחי' יראת העונש שהיראה הוא מצד אלקו' היינו שכשמתבונן בעונש הניתן כמ"ש בספרי מוסר אזי מבין מזה גודל הפגם שפגם באלקו', נמצא שהיראה הוא מצד אלקו' כו'.

וזהו מ"ש וראיתם אותו דקאי על תכלת בחי' יראה כו' ועי"ז יהי' ולא תתורו כו' שהוא מל"ת וגם וזכרתם כו' שהוא מ"ע כי מהיראה כו' יכולים להבין על דבר הנאהב כו'. וזה הי' שאלת קרח טלית שכולה תכלת כו' כי כל מה שנעשה ע"י אהרן כה"ג הן בהתעוררות תשובה והן שיהא ש"ש מתאהב כ"ז יהי' ע"י שרשו בחי' גבו', כי מהגבו' יהי' ב' הבחי' שע"י אהרן שהוא להתעורר בתשובה כל נשמות הנדחים וגם שיהא ש"ש מתאהב כי מהעונש יכולים להשיג דבר הנאהב כו' כנ"ל במשל וד"ל. וזהו שאמר טלית שכ]ול[ה תכלת חייבת בציצית או פטורה כו' שא"צ כלל בחי' ציצית שהוא חוטי לבן הנמשך מהטלית כ]ו'[ בחי' אה"ר כו'. אך טעותו הוא שכעת א"א להיות זאת ע"י בחי' גבו' מאחר שהעולם מעורב טו"ר, כי מבחי' גבו' ודאי יסתעף בחי' שערות שהוא בחי' מותרות ופסולת לגמרי שהוא בחי' עומק רע דרך רשעים באפילה כנ"ל, רק צריך דייקא בחי' אהרן ג"כ שהוא בחי' אה"ר הנ"ל כו'. ולעתיד כשיבורר טוב מרע ולא יהי' רע כלל כמ"ש והי' ביום ההוא יגלח ה' בתער השכירה כו', וכמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ כו', אזי יהי' באמת בחי' פחד ה' כמ"ש ובכן תן פחדך, וכמ"ש ובאו במערות צורים ובנקרות