קס

כעת שאינו מעורר בתשובה למטה כי הוא למעלה במדרגה כו'. והענין הוא כי האתעדל"ע זאת אם הי' בגילוי למטה הי' הדבר מוחלט כמו ענין יצ"מ שהי' הגילוי ממ"ה בכבודו כו' שהוא ענין יציאה לחלוטין משא"כ בחי' האתעדל"ע המעורר אתעדל"ת שהוא מ"ש כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר, שענין הקול הוא הב"ק שמכרזת שובו כו', ובאוירי העולם נתגשם עד שעוף השמים מוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר, פי' יגיד הוא לשון המשכה שממשיך את הקול להעיר לבות בנ"א כו', בחי' זאת אינו אלא לפי שעה אבל אחר זמן נופל באותו התקשרות זר עצמו, משא"כ בחי' גילוי אתעדל"ע הב' הוא יציאה לחלוטין דהיינו שנעתק לגמרי מאותו ההתקשרות שמקושר ברע. וזהו ענין ב"פ אני ה' אלקיכם, שבחי' אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי הוא האתעדל"ע הגבוה מבחי' כח המעלה מ"נ אשר אינו כעת בגילוי, ואני ה' אלקיכם הב' הוא אתעדל"ע המעורר אתעדל"ת והוא כדוגמת אבות הן המרכבה, וידוע הפלוגתא בגמרא חד אמר תמו זכות וח"א לא תמו כו' היינו מצד עצמם הרי הם בחי' בע"ג אבל בחי' חג"ת דזעיר אשר לשם הם בחי' מרכבה, בחי' זו לא תמו, כי הוא בחי' אלקות בחי' א"ס. וכמו"כ בבחי' אתעדל"ע יובן ג"כ שבחי' ב"ק מכרזת כו' הוא בחי' בע"ג ואינו רק לפי שעה, אבל בחי' הב' הוא בחי' א"ס והוא הבחי' שיהי' לעתיד, ומי הוא הגורם שיומשך בחי' אני ה' אלקיכם הראשון הוא ע"י אני ה' אלקיכם הב', אשר כעת שהוא הב"ק כו' עי"ז יהי' לעתיד הגילוי אתעדל"ע הראשון שהוא לחלוטין, וכמ"ש והתקדשתם והייתם קדושים, אדם מקדש עצמו מעט שאינו רק לפי שעה מקדשין אותו הרבה כו' כי ירידה צורך עלי' כו', וכמ"ש מלכותי' מלכות עלם דלא תשתני כו' ה' ימלוך לעולם ועד כו' וד"ל. וז"ש יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו, יחיינו מיומים הוא אתעדל"ע אשר כעת שאינו מעורר אלא לפי שעה, וביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו . . . שיהי' הגילוי מבחי' פנימי' ועצמיו' אשר לא ישתנה ולא ]י[פ]חות[ כו' ]וד"ל[.