קנט

הערך עד שלא נודע כלל להמקבל מי הוא המשפיע כי אינו בערכו ודוגמתו כלל. והענין הוא כי המצות הם רצונו ית', וכמו שהוא א"ס כך רצונו א"ס ונק' תרי"ג ארחי' דגלגלתא כו' ומה שנתלבשו בגשמיות כמו ענין הנחת טלית ותפילין כו' זהו הנק' בשם דילוג הערך ממהות למהות שע"י עשיית המצוה בגשמיות ממשיכים בחי' תרי"ג ארחי' כו' בחי' כתר כו', וגם לא זו בלבד אלא אף זו שממשיכי' בחי' המקור של תרי"ג ארחין והוא הנק' בחי' רצון לרצון, וזהו והייתם קדושים לאלקיכם, שהוא בתנאי אחר שיהי' הבחי' דלעיל מיני' ברישא דקרא וראיתם אותו כו'. והענין יובן עד"מ אדם קודם שנכנס בהיכל המלך אזי הביטול הוא מחמת פחיתת עצמו, שהרי אינו רואה את עצם המל' שיהי' הביטול מחמת המלך רק הביטול הוא מחמת שמתבונן בפחיתת עצמו ורחוק ערכו, אבל אם בא אל המלך ורואה את המלך עצמו הביטול הוא מצד המל' ולא מחמת פחיתת עצמו. וכמו"כ יובן בעבודת ה' שיש ב' בחי', יראה תתאה ויראה עילאה, יראה תתאה הוא מחמת פחיתת עצמו שמתבונן איך שרחוק מאד מאלקות בתכלית הריחוק, ויראה עילאה הוא יראה הרוממות שהוא מצד אלקות. וזהו מארז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, כי התפלה הוא קרבת אלקים בחי' ראי' וכובד ראש שלפני התפלה הוא הביטול שמחמת פחיתת עצמו כו' כנ"ל. ובזה יובן ענין וראיתם אותו דקאי על תכלת וארז"ל ים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד בחי' מל' והוא בחי' יראה תתאה קעומ"ש כו'. וזהו שאמר הכתוב שאם יהי' וראיתם אותו בחי' קעומ"ש, וזכרתם את כל מצות ה' ולא תתורו אחרי לבבכם שהוא בחי' לב א' לאביו שבשמים, ואזי והייתם קדושים שתמשיכו בחי' קדושה עצמי' בבחי' אלקי' שהוא קבלת עול לבד כו' כנ"ל וד"ל.

אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי מארץ מצרים אני ה' אלקיכם, הענין הוא כי יש התעוררו' מלמעלה אשר הוא מחמת אתעדל"ת, כי אתעדל"ת מעורר אתעדל"ע כמ"ש אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף כו', ויש התעוררות אשר נעשה מלמעלה בלי אתעדל"ת כלל, ובאתעדל"ע גופא אשר מצד עצמו יש בזה ב' בחי', הא' הוא להעלות מ"נ מלמטה, ויש אתעדל"ע היותר נעלה אשר אינו מעורר כלל למטה. והנה בשעת יצי"מ כתיב עד שנגלה עליהם ממ"ה הקב"ה כו' שהי' הגילוי ממדרגה גבוה שהוא בחי' אתעדל"ע אשר