קנו

הצדקה והוא אותה המצוה שנזהר בה הרבה מחמת שכל ירידת הנשמה לגוף הוא לתקן דייקא בחי' זאת, וכמו"כ במל"ת כו'. והנה בכל זה יובן ענין לזאת יקרא אש ה' שהוא בחי' רוחא דשביק כו' ולמעלה הוא בחי' ממכ"ע וכמו"כ במצות כנ"ל, כי מאיש לוקחה זאת הוא בחי' אש יו"ד בחי' אא"ס אשר מאיר בחכמה שנק' בחי' איש בחי' סוכ"ע, והוא מ"ש המלך המרומם והמתנשא מימות עולם, שימות עולם נק' ההשפעה אשר בבחי' ממכ"ע והמתנשא הוא בחי' חכמה עילאה שהוא מרומם ומתנשא כו' כידוע.

ועתה צ"ל הטעם שנק' בשם אש יו"ד ואש ה'. הענין הוא כי הנה כתיב נר ה' נשמת אדם וכמו למשל הנר שיש בו ב' מיני אש והוא הנק' נהורא אוכמא ונהורא חורא שהוא אש השורף ואור המאיר, דהיינו האש הסמוך לפתילה הוא השורף ומכלה את הפתילה והוא אש השחור והאש אשר למעלה מאש זה הוא אור המאיר ואינו חם כ"כ כמו אש השורף כמ"ש בס' החקירה. וכמו"כ יובן בכנס"י כי הטעם שנק' כנס"י ע"ש כניסה וקיבוץ היינו שהם בחי' בית קיבול לאור אלקי וכמ"ש אחת היא יונתי כו', שאא"ס אשר בחכמה נק' אחד כמ"ש שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד כו' שהוא בחי' אחדות פשוט בתכלית הפשיטות, וכנס"י נק' אחת שהם מקבלים בנפשם בחי' אחד, נמצא שהוא בבחי' משפיע ומקבל לבד כו', וזהו בחי' אש ה' ואש יו"ד דהיינו כמו שנתקבל בנש"י נק' אש ה' שהוא בחי' אש השורף כו' מאחר שירדו בגופים כו', אבל בחי' אש יו"ד שהוא בחי' חכמה כו' הוא בחי' אור המאיר ואינו כ"כ בחמימות כי הוא בחי' עצמיות כידוע.

והנה כתיב אחת היא יונתי, ואיתא במדרש מפני מה נמשלו כנס"י ליונה, מה יונה אינה נזקקת ]אלא[ לבן זוגה כו' כך כנס"י כו'. הענין הוא כי בחי' נוק' בחי' מקבל טבעה להיות לה התקשרות למשפיע א' כמו האשה לבעלה עד"מ שאין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כו', משא"כ אם נעשית בחי' מקבל למשפיע אחר אינו נק' בשם נוק' כלל כי טבע הנוק' צריך להיות דייקא למשפיע א', והוא כי נשים דעתם קצרה להכיל שני משפיעים. או כמשל התלמיד שמקבל השפעת שכל מרבו צריך שיהי' התקשרותו דייקא