קנד

התקשרות התמידי' ועצמיו' של המקבל להמשפיע והוא כמשל אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי, כמו"כ הוא בענין הנ"ל, כי שלשה שותפין באדם אב ואם ממשיכי' נפש הטבעי' ע"י תאוה גשמיו' כמ"ש הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי, והקב"ה נותן בו נשמה שהוא ענין כח אלקי אשר הוטבע בבנ"י כמו טבע להתפעל מאלקו' כו', ומאיש לוקחה זאת הוא בחי' אש יו"ד כמשי"ת.

והנה ארז"ל כשם שהנשמה ממלא את הגוף כך הקב"ה ממלא את כל העולם, פי' כמו שהנשמה ממלא שהוא בחי' אש ה' כמו"כ הקב"ה ממלא כו', והוא מ"ש בהבראם וארז"ל בה' בראם, והוא ענין ה' מוצאות הפה ששרשם אות ה' לבד וה' הוא אתא קלילא דלית בי' מששא, כי כל האותיות נרגשים במבטא ואות ה' אינו נרגש במבטא כלל והוא ענין הבל הלב שרש כל האותיות כי בדיבור מתחלק לכמה אותיות עד אין שיעור אבל שרש כל האותיות הוא הבל א' לבד. וכמו"כ כתיב ואתה מחי' את כולם שהוא בחי' א"ת ה' שהוא ענין האותיות מא' ועד תי"ו ושרשם הוא בחי' ה' הבל א', כי כל הברואים הם מבחי' דבור העליון כמו בעשרה מאמרות נברא העולם וכמ"ש בדבר ה' שמים נעשו כו', כי לא דיבורו כדיבורינו שאין לו גוף ולא דמות הגוף אך מ"מ יובן בדרך דוגמא כמו הדיבור של אדם שהוא ענין ההתגלות לחוץ, כמו"כ דבר ה' הוא ענין ההשפעה להחיות עולמות בע"ג בכמה מיני התחלקות נק' בשם דיבור, ושרשם הוא בחי' הבל לב העליון כו'. וזהו שארז"ל והלא במאמר א' יכול להבראות שיש בזה ב' פי', הא' דקאי על בחי' חכמה והב' דקאי על הבל הלב כו' כנ"ל. ומ"ש המחדש בכל יום מע"ב שמחדשם מאין ליש בכל רגע כי אנו מאמינים שאין העולם עושה עצמו כמו שנראה השמים וכל צבאם וכל הברואים בודאי יש כח אלקי שברא אותם, ואנו רואים שינויים בכל