קנ

למעלה בענין ישראל מפרנסין כו' כי ע"י בירורי עה"ד טו"ר שהוא בחי' רפ"ח ניצוצי' קדושות שנפלו כו' עי"ז מפרנסין לאביהם שבשמים כמשל המאכל הנ"ל שנתחזק כלי החכמה עליונה שהוא ענין חכמה מוחא, ואז ממילא יומשך מהאור לכלי כו'. וכמו"כ בשבת כתיב כי קדש היא לכם וידוע דקודש הוא בחכמה כו'. והטעם שיש בכח כל נפש מישראל לפרנס לאביהם כו' הוא מפני שיש בכל ישראל ב' בחי' אלו בחי' חו"ב, כי בחי' מל' שרש נש"י מקבל ג"כ מב' הבחי' וכמשי"ת.

ועתה י"ל ענין פי' השני של רעייתי שהוא לשון רצון בלה"ק ורעייתי הוא לשון התרגום, כי התרגום של רצון הוא רעייתי. הענין הוא כי ענין התרגום הוא פי' וביאור להמקרא שאין התרגום על כל תיבה בלבד רק הוא פי' וביאור להבין דבר המקרא בהרחבה, וכמו מאן דמתרגם לי שבמארז"ל שהוא לפרש הדבר הנעלם כו'. וכמו"כ יובן בענין רעייתי שבלה"ק הוא רצון קאי כמו שהוא בבחי' חכמה עדיין, והגם שהכתר הוא למעלה מחכמה ואיך שייך לומר שרצון הוא בבחי' חכמה. אך הענין הוא כי באמת הכתר למעלה מרצון כי רצון הוא אותיות צינור הוא השפעה אשר מכתר לחכ' ע"י צינור דק שהוא מזל ונוצר כו'. והנה כמו שהוא בבחי' חכמה נק' בשם רצון בלה"ק וכשנמשך בלב אזי נתבאר הדבר אשר במוח היינו שהרצון אשר במוח בא לידי גילוי בלב. וז"ש הנך יפה רעייתי כו' שבישראל יש ב' בחי' אלו חו"ב כו' כנ"ל ולכן יש בכוחם לפרנס לאביהם שבשמים שהוא בחי' אוא"ס שבחכמה, כי בנפש ישראל יש בחי' חכמה כו'.

וזהו ענין וראיתם אותו וזכרתם, כי שרש הראי' הוא מבחי' חכמה ולכן וזכרתם כי מוח הזכרון הוא מבחי' חכמה, ובכל נפש מישראל אפי' אצל פחותי ערך יש בחי' זכירה זאת שהוא בחי' חכמה. וז"ש ועשיתם ולא תתורו