קמד

אין ערוך בין אצי' לבריאה, כי הבריאה היא בחי' יש מאין, וכן מבריאה ליצירה ומיצירה לעשי' שהוא בחי' היכלות דנוגה דעשי' שהוא בחי' הסתר אלקות בתכלית ההסתר, וגם הארץ היא כדור עיגולי כו'. ונמצא מובן עכ"פ שבחי' עיגולים והיכלות הוא בחי' ההסתר מה שבחי' אלקות מסתתר ומתעלם כדי שיתהוה עולם האצי' ומאצי' לבי"ע. וז"ש כאשר יהי' האופן בתוך האופן, מתעגל וחוזר ומתעגל עד שהעיגול האחרון הוא המוסתר יותר מכולם כנ"ל. וגם יובן עפ"י משל אחר כמו ענין רצון ושכל ומדות ומח' כו', שאין השכל משיג עצם הרצון כמו מה שרוצה ברצונו עדיין הרי הוא בחי' רצון ואינו שייך כלל לשכל, ואח"כ מתחיל להתחכם למצא טעם לרצון אזי נסתלק עצם הרצון ולא נשאר כ"א אפס קצהו. וכן משכל למדות שע"י השכל נתפעל בלב אזי מסתלק עצם כח השכל. וכמו שנראה בהתפעלות הלב בתפלה, שכאשר נתפעל בלב אזי נסתלק המוחי' שהוא השכל של המדה. וכמו"כ ממדות למח' כו'. והנה כ"ז נק' בשם עיגולים ונפש. ובחי' יושר שהוא בחי' רוח הוא בחי' התיישבות האור בכלי. ויש בזה חילוקי מדרגות כמו דצח"מ שבדומם החיו' מעט וכו', עד שבמדבר נראה יותר החיות גם מבחי כו'. וכמו"כ יובן בעבודת ה' שיש נשמה דבריאה ונשמה דיצירה שהוא ענין התיישבות האור אלקי, היינו שבחי' הנשמה משגת בחי' אלקות ונשמה דבריאה הוא השגה יותר ונשמה דיצירה השגתה מועטת. והוא ענין אור בכלי היינו שהכלי מכיל את האור. כי במלת כלי יש ב' פי', הא' הוא לשון מכיל והיינו כנ"ל שהכלי מחזיק את האור, והוא כמשל הכוס שלפי ערך הכוס ככה יחזיק מים. וכמו"כ הוא בבחי' יושר שהוא בחי' התיישבות האור בכלי כו'. והפי' הב' של כלי הוא לשון כליון והוא בחי' עיגולים, היינו שאין הכלי יכול להכיל את האור כמו שהוא לכן מוכרח האור להסתלק בעצמו שהוא בחי' כליון והעדר עד שלא ישאר רק לפי אופן המקבל כנ"ל וד"ל. וגם בזה הקיצור כולל כל האריכות רק שהוא בהעלם כנ"ל.

והנה בזה יובן מאמר הזוהר כד אתכפיא ס"א לתתא אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין, כי סטרא אחרא הוא העיגול היותר אחרון כמו היכלות