קמג

מקושר בכל עמקי רע ונהפך מרע לטוב ע"י תשובה במרירות עצום מעומקא דלבא שהוא ענין אתכפיא ס"א לבד ויהי' זה גדול מצד"ג כו'.

להבין כל זאת צריך להקדים ענין עיגולים ויושר ונק' בחי' נפש ורוח. ויובן עפ"י משל הרב המשפיע שכל לתלמיד אם יאמר לו כל הסבר ואריכת הדברים אזי לא יוכל התלמיד לקבל כלל מחמת קוצר כלי שכלו מהכיל, אזי הוא אומר לו הקיצור והתמצית של כל האריכות, והקיצור אינו קיצור גמור מרוחב השכל, דהיינו שנאמר שאינו רק חלק קטן מהשכל, רק אדרבה כל עומק השכל בכל פרטי הרחבת הדברים נכללו בו. וראי' ממה שארז"ל עד ארבעין שנין לא קאים אינש אדעתא דרבי' אבל אחר ארבעים שנה קאים אדעתא דרבי' והוא מצד שבהקיצור אשר למד מרבו כמארז"ל לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה, הי' נכלל בו כל אורך ההסבר, כי אם לא הי' נכלל בהקיצור כל רוחב השכל מאין הי' בא על התרחבות השכל אחר שאמר לו רק הקיצור. אלא שבהקיצור נכללו כל הפרטי', רק אם יאמר לו השכל באורך ורוחב לא יבין המקבל כלל לכן אומר לו הקיצור. ונמצא שהשכל התלמיד הוא מוקף בתוך אותו השכל והשכל מקיפו. או למשל הלומד בעצמו איזה ענין אשר יש בזה חכמה עמוקה הגם שמבין הכלל של השכלה ההיא אבל אינו יודע עדיין כל פרטי פרטי' ואורך מילי של השכל ההוא. או כמשל התינוק שיש בו חכמה בהעלם ואח"כ כשנתגדל בא לידי גילוי בפרט כי אם לא הי' בו בחי' חכמה בקטנותו הגם שהי' מייגע עצמו אח"כ לא הי' מוצא בחי' חכמה, מאחר שלא הי' בתחלה כו'. רק הענין שבתחלה בקטנותו הי' בו כל אופני החכמה הבאים לידי גילוי בגדלותו רק שהוא בקטנות והעלם, וכמו

בוצין מקטפי' ידיע כו', והוא ענין הצלם כו'. ובחי' זאת נק' בחי' עיגולים

והיכלות. וכמו"כ יובן למעלה שבחי' עיגולים והיכלות יש בכל עולם וגם

לפני עולם האצי' יש ג"כ בחי' היכלות כי א"ס הוא פשוט בתכלית הפשיטות, וכדי שיתהוה עולם האצי' מוכרח להתעלם בחי' עצם האוא"ס כדי שיתהוה

עולם האצי'. וכמו"כ בע"ס דאצי' שהוא בחי' עלה ועלול משפיע ומקבל.

וכמו"כ מאצי' לבריאה כי כמו שאין ערוך בין המאציל לנאצלים, כן