קלט
העולם שנמשך מאב ואם כמ"ש הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי כו', והוא ענין התלבשות הנפש אלקי' בנפש הטבעית כו'.
וענין שמן יובן עפ"י הידוע כי שמן נק' בשם חכמה, וענין חכמה יש בו ב' פי', הא' הוא בחי' חכמה ממש והב' הוא כמ"ש בלק"א שאפי' קל שבקלים יכול למסור נפשו על קדה"ש והוא מצד בחי' חכמה שבנפשו האלקי', כי חכמה הוא כח מ"ה בחי' ביטול, והוא ענין הרכבת בחי' מ"ה בבחי' חכמה זו דהיינו שמתבונן איך שאמר והי' העולם, שבאמירה נתהוה העולם מאין ליש כו' ונתהוה מזה בחי' הביטול לאלקות. נמצא שההתלבשות הוא בבחי' חכמה זו שהוא ההתבוננות במה שע"י אמירה לבד נתהוה העולם כו'. וצ"ל שמן לפי ערך האור דייקא, כי אם יהי' ריבוי שמן ומיעוט אור, אינו כלום, פי' שיהי' מתבונן בהרבה התבוננות באופנים שוני' איך שמחי' כו' וכדומה, אבל זה אצלו בקרירות ואינו פועל בחי' ביטול בתכלית ע"י ההתבוננות, זהו הנק' בשם ריבוי השמן ומיעוט אור. וגם יש להיפך ריבוי אור ומיעוט שמן, היינו שבמעט התבוננות נתפעל בהתלהבות רב אבל אינו דבר של קיימא, כי ריבוי אור גורם כיבוי במהרה דהיינו שמיד אחר התפלה יפול בהבלי עוה"ז והי' כלא הי' כו'.
וכעת צ"ל ענין בהעלותך את הנרות שהוא העלאת כל הנשמות שנק' בשם נרות, כי הנה ידוע שהאור אינו מאיר רק כשיש אויר, וצ"ל ב' דברים שיהי' האויר זך ואינו מעופש, אבל בלא אויר תכבה האור, כמו למשל כשמשימין הנר בבור גם שיהי' שמן לפי ערך האור והפתילה יכבה. וכמו"כ העלא' של כל הנשמות הוא ע"י אויר ורוח כו'. והנה כתיב אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, הענין הוא כי אהרן הוא שושבינא דמטרוניתא המעלה כל נש"י לשרשם, ומשה הוא שושבינא דמלכא הממשיך בחי' גילוי אלקות לכל נש"י. והנה גבי משה כתיב ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור כו', כי השמן הוא המושך את האור כו'.
וענין שמן זית זך יובן עפ"י הידוע שיש ב' אופנים בבחי' התבוננות, הא' הוא שמשיג בטוב טעם ומתענג בתענוג אלקי, והב' הוא בחי' שפלות היינו ע"י אותו התבוננות גופא מוליד בנפשו בחי' השפלות האמיתי איך שרחוק ערכו מאור פני מלך כו', והוא הנק' בחי' רחמים רבים בחי' כתר
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.