קלו

מבחי' לב העליון. וזהו מארז"ל עבירה מטמטמת לבו כו', שכמו שיש חולי הגוף כן יש חולי הנפש ובחי' מסוכנת שהוא קרוב למיתה לגמרי. והנה כתיב הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי וכמ"ש רפאינו ה' ונרפא, כמו הרפואה גשמיו' שמרפאת החולי היינו שממשכת חיות חדש כי המאכל הוא בחי' חיבור הנפש בגוף באדם בריא אבל כשנתקלקל החיו' אינו מועיל לו המאכל רק רפואה שהוא בחי' סם חזק הממשיך חיות חדש מעיקרו כו'. כמו"כ יובן בעבודת ה' שאם יש עונות וחטאים המבדילים שהוא בחי' חולי הנפש לזאת צריך רפואה, והרפואה היא בב' דברים תורה ותשובה. תורה היא רפואה שמלמעלה למטה ותשובה מלמטה למעלה, ושניהם קדמה לעולם כמארז"ל תורה ותשובה קדמו לעולם. ולכאורה אינו מובן שבחי' תורה הוא דייקא כשיש מי לקיים אותה, או תשובה שהוא דייקא לנפש החוטאת, אבל כשלא הי' עולם עדיין איך שייך בחי' תשובה ותורה. אך הענין הוא כי הפי' קדמה לעולם הוא שהם למעלה מבחי' עולם, כי עולם נק' בחי' השתלשלות ובחי' תורה ותשובה שרשם הוא למעלה מבחי' עולם, וע"י שיומשך תוס' אור חדש מלמעלה מן ההשתלשלות ששם אין מגיע פגם חטא ועון, עי"ז יתמלאו כל החסרונות והפגמים. וזהו מארז"ל הקב"ה הקדים רפואה למכה שהוא ע"י ב' דברים שקדמו לעולם תורה ותשובה, כי ע"י לימוד התורה שהוא דבר ה' ממש כמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך, דברי ממש. וכידוע שתרי"ג מצות התורה המה תרי"ג ארחי' דגלגלתא שהוא בחי' רצונו העצמי, כי המצות הם פנימי' רצונו שהוא למעלה מרצון להשתלשלות כו', עי"ז נמשך תוס' אור חדש שהוא בחי' רפואה היינו להמשיך חיות חדש כנ"ל. ובחי' תשובה הוא הרפואה שמלמטה למעלה, היינו שקלקול הדמי' גופא יתוקנו עד"מ והוא ע"י מרירות מעומקא דלבא איך שמקושר בעמקי רע ונגע אל לבו במאד נמצא שנתהפך מרירו למתקא מרע לטוב כו'. וזהו יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, כי תורה ומע"ט הוא ענין א', ובעוה"ז דייקא יכול להיות רפואה לנפש החוטאת ע"י ב' בחי' תורה ומע"ט, אבל בעוה"ב אין תקנה לחולאת ע"י רפואה וכמ"ש במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות כו'.