קלה

מקבלים מבחי' לב כו', שלכל א' לפי ערכו נמשך להיות מתפעל לפום מה דמשער בלבי'. ועל הקוטב הזה הוסדה כל התפלה בשתים לפניה ופסד"ז שהוא כדי שיתקבל בלב ישראל בחי' אלקות וכמארז"ל עבודה שבלב זו תפלה, כי קודם התפלה הנשמה היא רק באפו כמ"ש חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו הגם שמתפשט' מעט ממוח אבל אינו נמשך בלב כו'. ומ"ש שמע ישראל כו' שהוא בחי' השגה במוח קאי על משכן הנשמה אשר במוח שאינה משתנית כלל ממהות למהות רק התפעלותה הוא מצד עצמו' אלקו' כו'. ומ"ש ואהבת בכל לבבך שהוא בדרך ציווי קאי על עבודה שבלב היינו שיהא הלב מתפעל ששם נשתנה ממהות למהות, צריך לזה ציווי היינו לייגע עצמו בהתבוננות כו'. וכמו"כ יובן למעלה בתלת שליטין דלעילא מוחא ולבא כו', שבחי' מוחא הוא התלבשות אא"ס בחכמה שהוא בלי שינוי כלל והוא בחי' במח' אחת אשר צופה ומביט עד סוף כל הדורות בסקירה אחת והוא בחי' הכלל הכולל יחד כל הפרטים. כי מ"ש בראשית ברא אלקים בחוכמתא או מ"ש ה' בחכמה יסד ארץ, אינו רק בחי' חכמה השייך לדבר העשי' ההוא אבל בחי' מח' אחת הוא בחי' מח' וחכ' כללי' ושם הוא התלבשות אא"ס בלי שינוי כלל. וכמו"כ בישראל יש ב' בחי' אלו, כי הנה ארז"ל נש"י עלו במח' שהוא בחי' מח' כללי' כו' והוא משכן הנשמה אשר במוח ומה שנמשך ללב שם נשתנה כנ"ל.

והנה ארז"ל עבירה מטמטמת לבו של אדם, ולא אמרו מוחו של אדם, כי משכן הנשמה היא במוח ולא שייך בזה טמטום כלל, רק בלב שם אפשר להיות טמטום ע"י עבירה. והוא כמשל בגשמיות שיש חולי הגוף באיברים הפנימי' או באיברים החיצונים ולא יוכל להיות העלאה לבחי' לב ולא המשכה. כמו"כ יובן בעבודת ה' כמ"ש כ"א עונותיכם מבדילים ביניכם כו' שיש עונות המבדילים ביניכם לבין אלקיכם שלא אפשר להיות העלאה והמשכה