קלד

נמשך מלב לכל האיברים לפי מזגו ע"י גידין, כי יש גידי הדם הממשיכי' הדם מהלב לכל האיברים וגם עורקי' שאין בהם דם ונק' גידי החיות שממשיכי' חיות לכל האיברים הוא ג"כ ע"י הלב כו' והוא ענין דפיקו דלבא ברצו"ש, שהלב הוא הממשיך חיות לכל אבר בפרט עד צפורני הרגל שהחיות אשר שם הוא יותר מצומצם. או כמו שערות הראש שנק' בחי' צומח שבדומם לבד שהרי אם יחתוך אותן אין מרגיש כאב כלל כו', גם להם ממשיך הלב חיות, כי לב פליג לכל שייפין ע"י גידי הדם שבדם נתלבש חיו' הנפש כמאמר רביעית דם שהנפש תלוי' בו כו'. ויובן זה בענין רוחני מעט יותר והוא שקיבוץ כל תשוקת האיברים נתקבץ בלב והוא מה שנתעורר בחי' אהבה בלב או שנאה וכדומה הוא מחמת שהרצון של כל האיברים שהוא הפנימי' שהאיברים נמשכי' אחריו נתקבצו כולם בלב, כי בלב הוא כנישא דכולהון כו'. והנה כדי שישתנה מחיות רוחני' לחיות גשמי להתלבש בדם כנ"ל צריך לזה אמצעי, והאמצעי הוא בחי' רוח אשר בלב כו', או מ"ש כל הנחלים הולכים אל הים, כי ארעא חלחולי מחלחלי דרך גידי הארץ מהתהום ונעשה מזה ים ומהים נעשה ד' נהרות וחוזרים ושבים אל הים שהוא ג"כ בחי' העלאה והמשכה כו'.

וכמו"כ יובן הענין בעבודת ה' כי ידוע דא"ס הוא אחדות פשוט בתכלית הפשיטות וכמאמר לית מחשבה תפיסא בי' כלל, ומה שבחי' א"ס נתקבל ונתפס בנשמות ישראל הוא בחי' שינוי ממהות למהות, ונק' בשם לב ג"כ שהוא ג"כ בחי' העלאה והמשכה, היינו שמה שכל א' מישראל נתעורר ברוח תשובה והוא בחי' יהדותו אשר בכל א' מישראל, או מה שגם קל שבקלים מוסר נפשו על קדה"ש וכו', זהו בחי' העלאה לבחי' הלב העליון כו'. וההמשכה הוא מה שנמשך מבחי' לב העליון לכל או"א מישראל בפרט, כמו אפי' מי שאין לו רק בחי' נפש דנפש דמל' דעשי' כמ"ש שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו, גם בבחי' רגל וצפרנים בחי' עקבי משיחא כו' כולם

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.