קל

נחלש כחו ולא הי' יכול לעסוק בתורה ותפלה, וכמו המו"מ כו', עי"ז נעשה העלאת הניצוצות למקורם כו'.

והנה זמן עליות הבירורים הוא בתפלה, ולכן אסור לאכול קודם התפלה כמ"ש לא תאכלו על הדם, קודם שתתפללו על דמכם, כי ענין התפלה הוא התפעלות הנשמה מצד עצמה, ולכן אחר התפלה יוכל לברר ע"י האכילה כי הנשמה שואבת כל מיני טוב כניצוץ אל השלהבת כו'. משא"כ קודם התפלה שהנשמה היא רק באפו כמ"ש חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כו'. והנה כתיב הלך ילך ובכה נושא משך הזרע שענין ירידת הנשמה לגוף נק' בשם זריעה כמו ע"ד מארז"ל כלום אדם זורע קב כדי להוציא כמה כורין שהכוונה היא בשביל הריוח, כי בארץ הוטבע הבחי' ברכה שאם יזרע יתוסף מגרעין א' חמשה ועשרה, ואחר הצמיחה יש בחי' ברכה מלמעלה כמ"ש ממגד תבואות שמש כו', פי' שמה שנצמח מגרעין א' בתוס' מרובה על העיקר זה הטבע יש בארץ שהוטבע בה ברכה זאת שע"י זריעה יתוסף כו'. ואחר הצמיחה יש ברכה מלמעלה בגוף השבלים, וכמו ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא מאה שערים כו'. וכמו"כ בטבע המו"מ שירויח ע"פ רוב כשיעסוק במו"מ, משא"כ אם לא יעסוק בשום דבר לא ירויח כי לית ברכתא שריא באתר ריקניא כו'. וכמו"כ יובן הענין בעבודת ה' שענין ירידת הנשמה בגוף נק' בשם זריעה היינו ע"י האכילה שמברר הטוב אזי נתחזק וניתוסף חיו' הנשמה, וזהו כמו טבע הארץ שיש בה ברכה בטבע. כמו"כ הוא ע"י בירורי האכילה וכדומה אזי ברכה שורה בזה שיהי' בחי' תוס' חיות כו'. וזהו הנק' בשם ברכה בסוף, כי יש ב' בחי' ברכה, ברכה בראש וברכה בסוף. וזהו מ"ש ואכלת ושבעת וברכת את ה' כו' שע"י אכילה כדי שביעה שהוא ענין הבירורי' שמבררי' כנ"ל עי"ז נעשה וברכת בחי' ברכה ותוס' חיו' הנשמה כו'.

ובזה יובן ענין ברכת כהנים לישראל יברכך ה' וישמרך, יברכך הוא בחי' הברכה שלך היינו הברכה שהוטבע בטבע שע"י הבירורי' יהי' בחי'