קכו

גבוה מעוה"ב. אך באמת היא הנותנת מאחר שעוה"ב אינו בדקדוק ונשמות הם בגופים מוכרח להיות שיתגלה מדרגה גבוה אשר לגבי' שוה כו'. והענין הוא כי ג"ע הוא בחי' בינה שבחכמה שהתענוג הוא בבחי' השגה שמשיגים באלקות, ולכן יש בזה חילוקי מדרגות מאחר שהוא בבחי' השגה ולא כל הדעות שוות, ולכן גם חטא קל מעכב כמו אכתי לוי מאבראי, והנשמות דייקא בלי גופים כו', אבל עוה"ב יהי' ההתגלות מבחי' כתר שבכתר שהוא בחי' אחרונה שבעצמו' כי עוה"ב הוא דייקא ע"י מצות מעשיות בפו"מ והמצות שרשם בבחי' רצון הפשוט, כי אית רצון ואית רצון. אית רצון המלובש בשכל וטעם שיש טעם לרצון ואית רצון אשר למעלה מן הטעם בחי' רצון הפשוט. ובמצות יש ב' בחי' אלו שהוא בחי' טעמי מצות שהוא בחי' כתר שבחכמה, ובזה יש חילוקי מדרגות כמו רשב"י שהי' יודע הטעם של המצוה כמו ענין הנחת טלית וכו' משא"כ אדם אחר שמניח הטלית אינו יודע הטעמי מצות, ויש בזה חילוקי מדרגות, אבל בענין קיום גוף המצוה שהוא מחמת שאמר ונעשה רצונו הגם שאינו יודע כלל בהשגה וטעם רק שהוא מבטל רצונו מפני רצון ה' בזה שוה רשב"י והיותר קטן כו'.

ובזה יובן ההפרש שבין ג"ע לעוה"ב כי ג"ע הוא בחי' השגה לכן יש בזה חילוקי מדרגות, שבודאי השגת רשב"י יותר גבוה מפני שנשמתו אשר בגוף הי' בבחי' כלות הנפש במס"נ כו', משא"כ מי שאין לו רק נפש דעשי', אבל עוה"ב הוא שכר מצות שבפו"מ ששרשם בבחי' כתר שבכתר בחי' תענוג הפשוט ולכן גם הגוף יהנה ויתענג מהארה אלקי' זו, כמשארז"ל עוה"ב אין בו אכילה ושתי' כו', שיהי' הארה יותר גבוה גם מאדה"ר שקודם החטא, שעקבו של אדה"ר מכהה גלגל חמה כו', אבל מ"מ הי' בו אכילה, אבל עוה"ב אין בו אכילה כלל אפי' אכילה רוחני' כו'. וזהו אלמלא שמרו ישראל ב' שבתות כהלכתן מיד נגאלין שהוא בחי' עוה"ב אשר בו א"ח וא"י יחד, כי עוה"ב הוא התגלות בחי' כתר שבכתר ואין שייך בזה לומר מעלה ומטה, והוא כמשל העגול שבאמצעיתו מתציירין קוין והגם שהקוין מחברים מעלה ומטה של העיגול מ"מ יש בהם בחי' מעלה ומטה, ושייך בזה לומר הליכה מלמעלה למטה או מלמטה למעלה, משא"כ עצם העיגול אין שייך בו לומר שזה הולך למטה וזה הולך למעלה כי אפשר לומר שהוא להיפוך מאחר שעצם העיגול אין בו מעלה ומטה כלל.