קב

למעלה מרוח, כי שרש אש למעלה הוא אויר דק ורוחני, הגם שבחי' רוח הוא ממוצע בין אש ומים כי יש בטבעו עליה וירידה כו', אבל בשרש בחי' אש הוא למעלה. והנה כתיב עד יערה עלינו רוח ממרום, וזה קאי על דיבור התורה כי דיבור התורה נק' בשם רוח כמו לרוח ממללא כו', והגם שהכתוב קאי על התעוררו' תשובה אך ההתעוררו' הוא דייקא ע"י לימוד התורה. והנה כתיב אני תורה זו חומה שע"י לימוד התורה נעשה מגן ומחסה לנשמתו להיות שמור מן החיצונים כמ"ש ונגע לא יקרב באהליך כו' שהוא בחי' נגעי בנ"א המחטיאים אותו בהרהורי זנות וכדומה, וע"י לימוד התורה נעשה בחי' מקיף לנשמתו וכמ"ש אלהי עולם ברחמיך הרבים כו' אדון עוזינו כו'. ויש כאן ד' בחי' שהם בחי' מקיפי' להנשמה כו', כי ע"י לימוד התורה נסתם פיות כל המסטינים ומקטרגים כו', וכמ"ש זורע צדקות מצמיח ישועות כו', שענין ישועה הוא לנגד המלמד חוב והדין עמו, כי אם לאו לא הי' צריך לישועה, רק הישועה הוא לנגד מי שמקטרג בטענה צודקת כמ"ש ויבאו בני האלקים להתיצב כו', וע"י לימוד התורה שהוא בחי' רוח נשתקים וכמ"ש ונחה עליו רוח ה' כו' רוח ה' תניחנו כו'. ובחי' אש הוא תפלה בצמאון וכלות הנפש כו'. ובחי' ארץ אשר לא שבעה מים הוא בחי' בע"ת, כי ענין בע"ת הוא למעלה מהגבלת הכלי ולכן ארז"ל במקום שבע"ת עומדים צד"ג אין יכולים לעמוד כו', כי צד"ג העוסקי' בתומ"צ הוא בחי' המשכות אור בכלי והוא ענין ארץ שבעה מים כו' כנ"ל, אבל בחי' תשובה שהוא מעומקא דלבא אשר לא תוכל שאת הוא למעלה מהגבלת כלי, וכמ"ש ויחן ישראל נגד ההר כאיש א' כו' שהיו ת"ר אלף איש ובודאי יש לכל א' רצון פרטי לפום שיעורא דילי', אבל בבחי' רצון הפשוט כולם שוין. והוא מה שאמרו נעשה ונשמע שכל אשר יצום ברצון קבלו עליהם כו'. והוא