צט

כתיב כי הוא אמר ויהי וכמ"ש דברי אשר יצא מפי לא ישוב ריקם וכמו ההוא אמר ולא יעשה, נמצא שכל ההתהוות הוא ע"י דיבורו ית', שלא דיבורו כדיבורינו, כי מדבור גשמיו' שלנו לא נעשה שום התהוות אבל בדבר ה' שמים נעשו כו'. הענין הוא כי דבר הציווי הי' לארץ כמ"ש תדשא הארץ דייקא. וכן מלאכים לבד נשמות שאינם נבראים מן הארץ כי שרשם הוא למעלה מעשרה מאמרות, כי נשמות ישראל עלו במחשבה עליונה בחי' ח"ע אשר למעלה מבחי' דיבור כו'. והנה הנשמה שבגוף גם הם נק' בשם ארץ וע"ז כתיב פקדת הארץ ותשוקקיה, כמו למשל הארץ שיש בה כח הצומח, אבל כדי שיבא לידי גילוי א"א כ"א ע"י השקאת מים כו'. כמו"כ יובן בעבודת ה' שיש לכל נפש מישראל כמו טבע בנפשו והוא בחי' רוחא דשביק בגוה כו' וכמ"ש ונתתי משכני בתוכם משכונא דילי גבייכון והוא הנק' עצמיות יהודעשקעט אשר לכל נפש מישראל, והוא מה שאנו רואים מה דלפעמים יפול אל לב האדם מאד על ההיפוך ורוצה לדבק בה' כו', והרצון אינו בדבר פרטי רק הוא כולל כל מיני רצון שרוצה בכלל להיות יהודי כו' ואינו מורכב עדיין באיזה ענין פרטי, וזהו ענין מארז"ל למה נק' שמה ארץ מפני שרצתה לעשות רצון קונה כו', שענין ארץ הוא ענין רצון וגם ענין מרוצה, ושניהם עולים בקנה א', כי ענין רצון הוא שרוצה מאד לדבר הנחשק והנאהב והרצון זה אינו בקרירות רק הוא ברשפי אש, ונמצא שרצון הוא בחי' מרוצה ממקומו הראשון, כי מלת רצון גופא כולל ב' דברים, ענין רצון וענין מרוצה כו'.

וזהו ענין פקדת הארץ ותשוקקיה, כמו למשל שע"י שמשקי' את הארץ במים עי"ז יהי' נצמח כל מיני צמח תבואות ופירות והוא הנק' כח היולי, היינו שהמים מעוררים את כח הצומח בכלל להיות נצמח כל מיני פירות ותבואות. וכמו"כ יובן בעבודת ה' שהתעוררות בחי' עצמיות הנק' בחי'