צא

שגם הסובב מבחי' ע"ס נק' בשם כלל לפרט, אבל אוא"ס בעצמו והוא מארז"ל קודם שנה"ע הי' הוא ושמו בלבד, אין שייך לומר גם בחי' כלל לעלמין סתימין, כי קמי' עצמותו ית' כחשיכא כאורה, דהיינו שבחי' העלם וגילוי שהוא בחי' ע"ס דלא אתגליין ועלמין דאתגליין שוים הם לגבי' כי אינו בערך השפעה כלל, וכמו שמובדל מעולמות התחתונים ככה הוא מובדל מעולמות עליונים. ובזה יובן ענין מה שהמלאכים שואלים איה מקום כבודו, שאינו מושג, והתשובה להם מכה"כ, כי מצד עצמותו ית' שוה הוא בעליונים כמו בתחתונים כו'.

והנה כתיב ושמרו דרך הוי"ה לעשות צדקה ומשפט, כי כל המצות נק' בשם צדקה כמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל החוקים כו'. הענין הוא כי הצדקה הוא להחיות רוח שפלים, כי כאשר העשיר נותן צדקה לעני מחי' אותו כו'. כמו"כ כל המצות הם המשכות גילוי אלקות למטה. וענין דרך הוי' יובן עד"מ כמו המלך שהולך בדרך שהוא עצמו הולך בדרך, כמו"כ כתיב למעלה אביטה אורחותיך שע"י מצות מעשיות ממשיכי' עצמות אוא"ס וכמארז"ל נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים כמו למשל הדירה שאדם דר שעצמותו דר בתוכו ולא מדותיו ומחשבתו ורצונו כו'. כמו"כ יובן הענין למעלה שע"י תומ"צ נעשה דרך להוי', היינו שבחי' עצמות אוא"ס מה שאינו בגדר השפעה כלל אשר אין שייך עליו לומר כלל לפרט גם לעולמות היותר עליונים הנק' סתימין, בחי' זאת נמשך דייקא ע"י תומ"צ שבני ישראל דייקא מקבלים למטה, כי שורש נש"י הם מבחי' מח' עליונה בחי' עצמו' כו' לכן בכוחם להמשיך ע"י תומ"צ בחי' עצמותו ומהותו כבי', הגם שהמלאכים הם ג"כ בבחי' ביטול כמ"ש וצבא השמים לך משתחוים שהוא בחי' ביטול היש לאין ועי"ז ממשיכים מאין ליש, אך שאין ממשיכים רק מבחי' מקור חוצבם אבל