צ

לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק כו', או כמו הפיכת ים ליבשה כו', כי עולם שלנו הוא משם אלקים בגי' הטבע וכשמאיר מבחי' עולם אשר למעלה מן הטבע נק' נס. וזהו פי' הפשוט לעושה נפלאות גדולות כו', שבחי' נפלאות גדולות שהוא עלמין סתימין עושה אותם למטה, וכמו שהן במקומן אינו נק' נס כלל רק דייקא בכאן שהוא עולם הטבע נק' בשם נס כו'.

והנה ארז"ל בראשית נמי מאמר הוא, שהוא המאמר א' אשר יכול להבראות אלא שנחלק ליו"ד כו'. כי הנה ידוע שכח הפעולה אינו יכול להגיע לעצם כמו עד"מ כח התנועה הנמשכת מן היד לפעול איזה פעולה אזי אין שינוי כלל בעצם כח הפועל שהרי יכול לפעול כמה פעולות עד אין שיעור ומספר ולא יכלה כח העצם כו', וא"כ כמו"כ יובן למעלה מה שנק' עשי' שבשכל יש בו בחי' א"ס כו', וא"כ איך אפשר שיתהווה מבחי' א"ס בחי' בע"ג כמ"ש המוציא במספר צבאם כו'. אך הענין הוא דגם אחר שנבראו בבחי' בע"ג ותכלית יש בהם הארת א"ס וכמ"ש בס"י ה' אבנים בונות ק"ך בתים מכאן ואילך צא וחשוב עד אין שיעור וקץ כו' וכמ"ש ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו הפשוט בעצמות א"ס כו'. אך כדי שיתהוה מבחי' א"ס בחי' בע"ג הגם שמתחלקי' לרבוא כו' בבחי' א"ס, מ"מ גוף העולמות הם בבחי' בע"ג כמו מלאכים כו', א"א כ"א ע"י ממוצע והממוצע הוא בחי' כלל הכולל יחד כל הפרטי' בלי התחלקות כלל, והוא הנק' כלל לפרט וכמ"ש שיער בעצמו בכח מה שעתיד להיות בפועל כו' והוא בחי' מח' א' צופה ומביט עד סוף כל הדורות בסקירה א' כו'. ויש בזה חילוקי מדרגות כמו למשל העיגול שגם שעצם העיגול אין בו מעלה ומטה ונטי' לימין ושמאל כו', אבל מ"מ הוא כלל לפרט היינו שבעיגול קטן יכולים להמשיך בו קוין מעט מבעיגול גדול כו'. וכמו"כ יובן למעלה שיש בחי' סוכ"ע וממכ"ע. בחי' ממכ"ע היינו בחי' התחלקות החיות לפרטי' רבים ובחי' סובב הוא הכלל מהפרטי' ההם. ויש כלל מפרט שבבחי' עלמין דאתגליין כו' ויש בחי' סובב מבחי' עלמין סתימין, נמצא