פה
בירורי' כו', ואח"כ ושבתה כו' ומהו כי תבאו מיד ושבתה כו'. הענין הוא כי הנה כתיב ונהר יוצא מעדן כו' ומשם יפרד והי' לד' ראשים כו' שבתחלה כתיב ורוח אלקים מרחפת על פני המים שהי' הכל מים ואח"כ כתיב יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים שהוא בין מים העליונים למים תחתונים, והמים העליונים הם בתכלית הרוחני והמים התחתונים נתגשמו מאד והיו מעורבים טו"ר כו', ולכן הי' הציווי אח"כ יקוו המים כו' ותראה היבשה, וכמ"ש במדרש גער בהן הקב"ה בנזיפה שירדו המים מתחת לארץ, והמכוון הוא כדי שיתברר הטוב מרע ע"י בקיעת המים אשר מתחת לארץ דרך גידי הארץ מלמטה למעלה ועי"ז יתברר הטוב מרע. כי הנה כתיב הכל הי' מן העפר וכמו ארץ מגדלת חכמים וכמ"ש ויברא ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה כו' וכן תוצא הארץ נפש חי' כו' תדשא הארץ כו', ולכאורה אינו מובן שהרי המים מצמיחים וראי' לדבר שהרי במדבר שאין בו מים אינו נצמח בו שום דבר כו'. אך הענין הוא שהארץ מגדלת ע"י חלקי המים היוצא מלמטה למעלה דרך גידי הארץ וכמ"ש תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כו', וגם ים אוקיינוס הוא בחצי כדור הארץ כו', נמצא שהגידול מן העפר הוא ע"י מים כו' כנ"ל. וזהו כוונת הבורא שהמים יהיו מתחת לארץ ויהי' נובע מלמטה למעלה דרך גידי הארץ ועי"ז יהי' נצמח כו' ויתברר הטוב מרע, וכמו שנראה שיש ארץ מגדלת חכמים כו' וכמו כי מלאה הארץ חמס כו' שהכל תלוי בארץ, אנשים טובים ורעים ועשבים טובים ועשבים הממיתים, זהו ענין הבירור טוב מרע שבמים, וכמארז"ל נהרא נהרא ופשטי' שהכל תלוי מצד הנהר שבעיר, היינו שמה שיש שינויים בכל אקלים או אפי' באקלים א' בין עיר לעיר כו' הוא מחמת המים כו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.