ע

הטבעי' החיונית ובנשמה אלקי' כו', הנה כתיב כי הדם הוא הנפש, וצ"ל הטעם שהדם מחי' האדם כי הלא הדם הוא משקה כמו שארי משקות מים ודבש ומפני מה הדם מחי' כו', כי הרי בצאת הדם אזי ימות האדם, וכמארז"ל רביעית דם שהנפש תלוי' בו כו'. אך הענין הוא כי חיות הנפש הטבעי' מתלבשת בדם, והנה מאחר שמתלבשת בדם גשמי אזי החיות נק' ג"כ בשם חיות גשמי, שהרי אנו רואים שהחיות תלוי בדם שאם הדם הוא זך אזי החיות הוא טוב ואם יש עכרורית בדם אזי החיות אינו חזק, הרי נראה שיש שינויים בהחיות מצד הדם, זה נק' בשם חיות גשמי. כי יש ב' מיני חיות, הא' הוא החיות אשר מתלבשת בדם נק' בשם חיות גשמי, וחיי רוחני היינו הנפש כמו שהיא קודם בואה לגוף שלא שייך בה שינויים מחמת הדמים כו'. אך כדי שיומשך חיות הנפש להתלבש בדם גשמי שאין ערוך ביניהם, צ"ל בחי' ממוצע והוא חלקי המים המעורב בדם, ולכן יש שינויים באופני' שונים כמו בעין חיות אופן זה וברגל באופן אחר, כי הרי הדם שוה בשניהם אך השינוי הוא מצד חלקי המים המעורב בדם, ותלוי החיות לפי אופן מזיגת המים שבכל אבר ואבר וע"י המים הוא שהולך החיות בכל האברים כנודע דלב פליג לכל שייפין ומהאברים חוזר הדם ללב הוא מצד המים המעורב בדם. כי מבואר בס' המחקר שעצם דם לא שייך בו בחי' התפשטות כנ"ל כו'. וזהו ענין הדפק שדופק תמיד ברצו"ש הוא מצד חלקי המים הממשיכים חיות לכל האברים וחוזרים ושבים כידוע, ולכן נק' דפק שדפק הוא קפ"ד וקפ"ד הוא אחוריים דאבא בחי' חכמה, כי שרש המים הוא במוח החכמה, כידוע שמוח החכמה הוא קר ולח בטבעו ומהמוח נמשך לחלל הימיני שאין בו דם כמו שהוא במוח ממש ובחלל השמאלי שהוא מלא דם יש בו תערובות חלקי המים שהוא הגורם להתפשטו' החיות כו', ולכן נק' אחוריים דאבא כי בודאי אינו בערך כמו שהוא במוח החכמה קר ולח כו'. וראי'