סב

ע"י שמחה של מצוה כנ"ל. וענין כי גאה גאה הוא כת"א גאה על גוותניא שהוא בחי' התנשאות על התנשאות, בחי' התנשאות בעצם. וזהו אשירה לה' כי גאה גאה, שבחי' התנשאות עצמיו' שעוררו ע"י צעקה כו' יומשך דייקא לישראל ע"י שיר ושמחה כו' וד"ל.

סוס* ורוכבו רמה בים. הנה ידוע שהאותיות נק' בשם סוס והכוונה של האותיות נק' בשם רוכב, כמו עד"מ רוכב על סוס שמנהיג את הסוס כרצונו, כמו"כ הכוונה מנהיג את האותיות שהאותיות תלויים לפי אופן הכוונה, ובשעת קרי"ס היתה התגלות מדרגה גבוה מאד אשר למעלה מכל סוס ורוכבו אשר שום כוונה והשגה אין מגעת לשם כלל, וע"י התגלות בחי' זו סוס ורוכבו דקליפה רמה בים, ע"י סוס ורוכבו דקדושה הרי יש לעו"ז בקליפה ג"כ, אבל ע"י התגלות בחי' התנשאות עצמיו' אזי סוס ורוכבו דקליפה רמה בים כו'.

עזי וזמרת י"ה ויהי לי לישועה. הנה עזי הוא בחי' גבו' שזהו בחי' גבו' שמבחי' התנשאות בעצם אשר לגבי' כולן שוי', יהי' שם דייקא המשפט שיומשך לישראל ולא לאוה"ע. וזמרת י"ה, הנה בזמרת יש ב' פי', הא' מלשון וכרמך לא תזמור שהוא ענין כריתה והבדלה, כמו למשל החוצב ב' אבנים מן הר של אבנים שנכרת ונבדל מן עצם ההר ב' אבנים. כמו"כ יובן למעלה שנפרש ונבדל כבי' מן המאציל ב' אותיו' אלו שהוא י"ה חו"ב, וכדי שיומשך דייקא לישראל כמ"ש כי יעקב בחר לו י"ה כו', הוא ע"י שמחה של מצוה. וזהו פי' הב' של זמרת שהוא ענין זמרה ושמחה כו' ועי"ז ויהי לי דייקא לישועה ולא לאוה"ע.

זה אלי ואנוהו כו'. הנה ואנוהו יש בו ב' פי', הא' הוא לשון דירה והב' הוא לשון תפארת כמארז"ל התנאה לפניו כו'. והענין יובן ע"פ מ"ש ואמר ביום