נט

מפני שהוא מדבר כמותו לכן גדלה עליו הרחמנות, ועל בהמה ג"כ הוא מרחם מפני שהוא חי כמותו הגם שאין ערך חיות הבהמה לחיות האדם, מ"מ יש לו רחמנות קצת על הבהמה מפני שעכ"פ הוא ג"כ חי. וכמו"כ יובן למעלה הרחמנות שאחר בריאת העולמות שיש בזה חילוקי מדרגות כו'. והב' הוא רחמים אשר דייקא מצד הפלאת הערך שמובדל ערכו מאד כמו האדם לגבי דומם עד"מ שאינו מערכו ומהותו כלל וכלל. כמו"כ יובן למעלה שיש בחי' רחמנות אשר הוא דייקא מצד הפלאת הערך והוא בחי' התנשאות אשר בעצם, כמו למשל מלך המתנשא בתכלית הרוממות אזי יפול אצלו רחמנות על השפל ביותר, כי הרחמנות הוא דייקא בתכלית הרוממות ועל תכלית השפלות, משא"כ שר אשר אינו בהתנשאות כמו המלך לא ירחם כ"כ על השפל ביותר כו'. וכמו"כ יובן למעלה שבבחי' התנשאות אשר בעצם שם דייקא יפול רחמנות על עולם היותר שפל כי לגבי' אצי' ועשי' שוין ממש. ובזה יובן כי בריאת העולמות הי' מצד כי חפץ חסד הוא, אך מי הגורם שיהי' חפץ חסד כו' הוא בחי' רחמנות אשר בבחי' התנשאות בעצם וזהו הנק' ר"ר. וזהו מ"ש המלך המרומם והמתנשא כו' לכן ברחמיך הרבים רחם עלינו כו'. ובזה יובן ענין נורא תהלות כו' שמפני שהוא נורא תהלות ואדון הנפלאות בחי' התנשאות אשר בעצם כו' כנ"ל לכן הוא מחדש בטובו כו' וד"ל.

ובזה יובן הטעם מה שאוה"ע מושפעים כל טוב וכמ"ש ארך אפים מאריך אף לצדיקים ולרשעים, מפני בחי' התנשאות אשר בעצם קמי' כולן שוין ולכן אוה"ע מושפעים כל טוב, הגם שר"ע שראה כרך גדול של רומי שחק ואמר אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכו"כ, אך עכ"פ מושפעים כל טוב ותענוג, והוא מטעם הנ"ל מפני שמבחי' התנשאות כזו הוא מטיב לרעים כמו לטובים, הגם שמקבלים מבחי' מותרות אבל המותרות הוא רב מאד כמו מלך המתנשא מאד אזי יכולים לקבל מבחי' המותרות שלו הרבה עד שיהי' זה להמקבל להון רב, וכמו אהורירי' דבי רבי עתיר משבור מלכא, נמצא שמה