נו

שזה רואה וזה אינו רואה, אבל בשעת מת"ת שראו בחי' הוי' עצמי' הנ"ל ולגבי' שוה ומשוה קטן וגדול בלי חילוקי מדרגות כלל, ולכן ראתה שפחה כו'. וזה הי' הכנה למת"ת כי במת"ת הי' גילוי אנכי ולא יהי' לך בחי' פנימי' הוי', כי אנכי הוא רמ"ח מ"ע, ולא יהי' לך הוא שס"ה ל"ת בחי' מצות בפו"מ, שם הוא דייקא התגלות הוי' פנימי כמארז"ל נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים דייקא, והי' הכנה לזה מקרי"ס כנ"ל.

אך עדיין צ"ל מהו ויאמינו בהוי' שהרי הי' בהם בחי' ראי' ממש. אך הענין כי זה קאי לדורות, כי אמונה הוא לשון רגילות כמו ויהי אומן כו' כמשל אב הרוצה להדריך את בנו שילך בדרך הישר אם יגיד לו הדבר בשכל וטעם אזי לא יבין התינוק, לכן אומר לו הדבר כמו שהוא, זאת תעשה וזאת לא תעשה בלי טעמים כלל ומרגילו בזה מעט מעט עד שיהי' נקבע בו כו'. וכמו"כ יובן למעלה שויאמינו קאי לדורות על מעשה המצות בפו"מ לבד בסו"מ וע"ט כל ימי משך זמן הגלות, בזה דייקא יהי' התגלות בחי' פנימי' הוי' עצמי' הנ"ל. וזהו מ"ש ויאמינו כי הרי אין זה בבחי' ראי' ממש רק שזה הוא בבחי' אמונה שבודאי נמשך הוי' פנימי ע"י תומ"צ כנ"ל.

ובזה יובן ענין הפך ים ליבשה שהוא לשון עבר היינו שנהפך להם בחי' עלמא דאתכסיא שהוא בחי' הוי' פנימי הנ"ל, ליבשה שהוא בחי' עלמא דאתגליא, כי הרי בחי' הוי' פנימי' אשר במח' אינו נראה כלל רק הוי' חיצוני שהוא בשביל השפעה זהו נראה ונגלה ובשעת קי"ס ראו הוי' פנימי כמו שהוא למעלה. ובנהר יעברו הוא לשון להבא דקאי על לעתיד בימהמ"ש אחר תשלום כל הבירורי' שאז יהי' התגלות בחי' הוי' פנימי שברצון הפשוט למטה כמו למעלה ממש כמ"ש והי' ביום ההוא יהיה הוי"ה ב"פ י"ה. וזהו מ"ש והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים שהוא בחי' ז' מדות שברצון הפשוט שיהיו למטה כמו למעלה ממש. וזהו שם נשמחה בו, בו בעצמותו ממש זה יהי' לעתיד דייקא, שם הוא עיקר השמחה, והוא כמו למשל אדם שחושב לבנות בנין באופנים פרטיי' יש לו תענוג מזה הבנין וכשבא הבנין לידי פו"מ ועשה