מד

לעתיד לבא, כי הגם שבשבת דעתה ג"כ כתיב וכל דינין מתעברין מינה וכידוע שחייבי גיהנם נייחי' בשבת מ"מ אין הגיהנם בטל רק שאין מקבל תוס' חיות מקדושה, כי בשבת הוא עליו' העולמות והחיות דגיהנם הוא שמקבל מקדושה ומחמת שבשבת הוא עליו' העולמות לכן אין מקבל תוס' חיות אבל אינו בטל לגמרי, אבל לעתיד יבוטל לגמרי ויהפכו הקללות לברכה כנ"ל. אך יש גבו' קשות אשר הם תכלית הרע אשר לא יוכלו להתברר כלל כמו בהצ"ח קללות אשר בתוכחה יש קללות מיוחדי' אשר לא יוכלו להפך לברכה רק איבודו זהו תיקונו ע"י שיהי' ההבדלה בין טוב לרע בתכלית ולא יקבל הרע חיות מקדושה אזי תמותת רשע רעה וכמ"ש הקב"ה ישחוט ליצה"ר שהוא תכלית רע אשר לא יוכל להתברר. וזה הי' עונש דוד שהרג לאורי' בחרב בני עמון כי אורי' הי' חייב מיתה על שמרד במל' שאמר אדוני יואב אך ענשו על שלא דן אותו בדין סנהדרין רק שדנו בחרב בני עמון שהוא תכלית הגבו' קשות כנ"ל.

ובזה יובן הטעם מה שאוה"ע לא קבלו התורה, כי שרש אוה"ע הוא מרע גמור אשר לא יוכל להתהפך לטוב והתורה הוא רק להבדיל בין טוב לרע כי יניקת הרע הוא מהקדושה וצריך לברר בין טוב לרע ואז ממילא יבוטל הרע גמור אשר לא יוכל להתהפך לקדושה מאחר שיהי' ההבדלה בתכלית בין טוב לרע ולכן לא רצו לקבל התורה. וזהו שא'* מה כתיב בתורה לא תרצח כבר בירכם אביהם ועל חרבך תחי' ששרשם מרע גמור שמקבל חיות מקדושה, ובתורה כתיב לא תרצח שהוא ההבדלה אמיתי' בין טוב לרע ולא יהי' לרע חיות כלל ויאבדו לגמרי. וכן ישמעאל ששרשו מחסד דקליפה שהוא להתאוות תאוה בחמימות רשפי אש בחי' גבו' שבחסד דקליפה לא רצו ג"כ לקבל התורה כנ"ל, משא"כ ישראל קבלו התורה כי מצד שרש נשמתם הרי נש"י עלו במחשבה עליונה ויכולים ודאי לקבל התורה ואפי' מצד נפש הטבעי' שלהם כמ"ש הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי שהוא מק"נ ג"כ יכולים לקבל כי