מב

עי"ז, וכמו ענין מלקות ארבעים וכו'. וכמו"כ יובן למעלה שיש בחי' גבו' ממותקות שכוונתם הוא בכדי שיתוקן אח"כ כמו מזיעתן של חיות נעשה גיהנם שהחיות תשוקתם ברשפי אש לבטל ולכלל בה' זהו בחי' גבו' דקדושה וע"י הסתעפות נסתעף מהפסולת שלהם להיות נעשה גיהנם, אך זהו בכדי שיתוקן האדם, משא"כ מ"ש הנה סער ה' יוצא מתגורר על ראש רשעים יחל וכן תרדוף באף כו' הוא גבו' קשות לגמרי.

והנה כתיב תיסרך רעתך, וכידוע שע"י שהאדם עובר עבירה אזי נברא מזה קטיגור א' המעניש אותו, ויש בזה אופנים, שאם עשה תאות היתר אך שלא קידש עצמו כו' נברא מזה מלאך הדין הנק' גבו' ממותקות כמו יסורים של אהבה שמחמת אהבת ה' אליו אזי מביא עליו יסורים וכמו מאמר הזוהר גופא דלא סליק בי' נהורא דנשמתא מבטשין לי', וסליק נהורא המכוון הוא בשביל תיקונו לכן מבטשין אותו הן בפרנסה והן בבזיונות שיבזוהו בנ"א הכל הוא מלמעלה בשביל שיתוקן כמאמר מבטשין לי' וסליק נהורא, וע"י תאות איסור נברא מלאך הדין הנק' גבו' קשות לגמרי. וכמו"כ יובן הענין בעבודת ה' שכל עבודת האדם הוא לברר בירורי' ולהבדיל בין טוב לרע כמו שכתוב ובערת הרע מקרבך וכמארז"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר, יש בזה ב' בחי' הא' הוא בחי' רע אשר יוכל להתברר והוא הנק' גבו' ממותקות והב' הוא אשר לא יוכל להתברר כלל רק איבודו זהו תיקונו, דהיינו כשמפרידי' הטוב ממנו אזי אין לו חיות, כי כל חיותו הוא מהקדושה וכשמפרידים הטוב ממנו בתכלית אזי ממילא יבוטל הרע וכמ"ש תמותת רשע רעה. אך זאת היא עבודת