לט

הוא את האהבה דקדושה, והב' היינו שיהי' בסופו כמו בראשו שלא יופסק הדבר, כמו למשל אדם תמים נק' שלא ישנה הדבר מכמו שהי' בתחלה משא"כ אם אינו בסופו כמו בראשו לא נק' תמים, וכידוע שאמ"ת הוא ראש תוך סוף היינו שהוא בראש כמו בסוף וכמו שנאמר התהלך לפני והי' תמים וכמו שאמרו אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנותינו שהיו שוים בזקנותם בעבודת ה' כמו בילדותם.

ובזה יובן הטעם שצריך הכנה למת"ת מסה"ע, כי במת"ת הי' גילוי אנכי ולא יהי' לך כנ"ל, שבחי' אנכי הוא בחי' כתר שבכתר אשר אין טעם לרצון, ובבחי' כתר שבכתר יש ג"כ דבר והיפוכו כנ"ל והי' צריך לזה הכנה מלילה הראשונה של פסח ומסה"ע, כי לילה ראשונה הוא שהאיר בחי' אדם בתוכם היינו שהי' התגלות אלקו' בנשמתם כמו שהם למעלה זהו הכנה לבחי' אנכי שהוא שרש רמ"ח מ"ע רמ"ח אברין דמלכא שע"י יומשך עצמיו' רצונו הפשוט, וספה"ע שהוא להפך את נפש הטבעי' הוא הכנה לולא יהי' לך שרש רמ"ח* מל"ת שהוא כל דבר אשר שנא ה' מפני שהוא נגד עצמיו' רצונו, ואם לא הי' הכנה בב' הבחי' לא הי' נתגלה בחי' אנכי ולא יהי' לך. וזהו לרצונכם בשבילכם פי' שתעשו הכנה כדי שיתגלה בכם בחי' רצון הפשוט, ורצונכם לשון רבים הוא נגד ב' בחי' אנכי ולא יהי' לך שהוא דבר והיפוכו כנ"ל וכמו"כ מלמטה למעלה צ"ל ג"כ לרצונכם ל' רבים שיחוברו ב' רצונות יחד, הרצון של נפש אלקי' והרצון של נפש הבהמי' שניהם לה' לבדו ועי"ז יומשך מלמעלה למטה ג"כ ב' רצונות שהוא אנכי ולא יהי' לך כו' כנ"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.