כד

דבר יש תענוג כמו מדת החסד שהוא בחי' ההשפעה לזולתו יש בו תענוג שמתענג מהשפעה זאת ואילולי התענוג לא הי' משפיע כלל. או במדה"ד שהוא בחי' כווץ והעדר ההשפעה הוא ג"כ מפני התענוג שמתענג ממה שמכווץ ולא ליתן לזולתו. וכמו"כ במדת הניצוח הוא מצד התענוג שמתענג כשינצח, ואם אינו מתענג מזה אזי יבוטל הניצוח, והתענוג הזה הוטבע בהם דהיינו שנמדד התענוג לפי ערך המדה שככה יתענג וא"צ שיעוררו אותו בתענוג רק התענוג הוטבע בהם בעת שנולדו המדו'. והנה על בחי' מל' נאמר סיהרא לית לה מגרמה כלום כמשל הלבנה שאין בה אור עצמי רק שמקבלת מהשמש, כמו"כ בחי' מל' לית לה מגרמי', היינו שבחי' מדת מל' היא מדה כמו שאר מדות כמ"ש לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת כו' לך ה' הממלכה, רק התענוג למלוכה לא הוטבע במדת מל' כמו שאר מדו' רק צריך לעורר תענוג למלוכה. וראי' לדבר שבשארי מדות התענוג הוטבע בהם משא"כ מדת ההתנשאות, הוא מבהמות ועופות, שאנו רואים שיש בהם ג"כ כל המדות כמו העורב הוא אכזרי ונשר הוא רחמני. ויש שהם בבחי' המיצוע. וכן כל המדות יש בחיות ובהמות, משא"כ מדת ההתנשאות אין בהם, והטעם הוא כנ"ל, כי כל המדות התענוג הוטבע בהם לכן יש גם בחיות ועופות, משא"כ מדת ההתנשאות התענוג לא הוטבע בו רק צריך לעורר תענוג כנ"ל. וכמו"כ יובן בענין בחי' מל' דלית לי' מגרמי' כלום רק צריך לעורר תענוג או מלמעלה או מלמטה, כמו הכלי זכוכית שמקבלת אור או מלמעלה או מלמטה, כמו"כ יובן בבחי' התעוררות תענוג למלוכה שתלוי או מצד התחתונים או מלמעלה כמשל מלך ב"ו שתלוי התעוררו' התענוג או מצד העבדים הבטילים אליו שהם יעוררו התענוג למלוכה או שמעצמו יתעורר בתענוג להיות מתנשא על זולתו. וכמו"כ יובן למעלה בבחי' מל' שמתחלה קודם בריאת העולמות כתוב בע"ח שהי' התעוררו' התענוג מצד כי חפץ חסד הוא, לכן נתעורר בתענוג להיות מלך משא"כ מכאן ואילך תלוי במעשה התחתונים ע"י ביטול היש של התחתונים מעוררי' למעלה בחי'