כג

ריבוי השתלשלות נעשה בחי' חכמה למטה, וכן לבחי' חסד שבפו"מ מקורו הוא בבחי' חסד דאצי' כנ"ל ומ"מ נראה שהוא לא מיני' ודוגמתו כלל וכלל ואין ערוך בחי' חכ' זו לגבי חכ' העליונה כנ"ל. אך הענין הוא שממה שנראה בחי' חכמה למטה אנו יכולים להשיג רק מציאותו היינו כיון שיש בחי' חכמה למטה אזי בודאי יש במציאות חכמה באצי' ג"כ אבל זאת אין יכולים להשיג מהות ואיכות החכמה דאצי', או מבחי' חסד אשר למטה אזי מוכרח שבודאי יש בחי' מציאת חסד למעלה שהרי כתי' בצלם אלקים עשה את האדם, אבל לא נודע לנו מהותו מה הוא, וה"ז כמשל סומא שלא ראה מאורות מימיו הגם שנטעים לו בטוב טעם ההפרש שבין אור לחושך בכל פרטי' מ"מ לא ישיג רק מציאותו אבל לא מהות האור בעצם, משא"כ מי שרואה אור א"צ כלל להתבונן בו איך ומה, וגם שלא נודע לו בשכל וסברא ענין מציאות אור מאחר שהוא רואה עצם ומהות האור.

וכמו"כ יובן בענין הרשב"י שהי' מדבר רזין עמוקי' בענין עתיק ואריך וטה"ע וכנ"ל, היינו רק בענין השגת מציאותו לבד וכיון הדבר לאמיתו כמו שראם ממש, כי הגוף שלו נזדכך מאד, אבל לא מהותו רק מציאותו לבד. וכן ר"י כה"ג שאמר ראיתי את אכתריאל כו' שהוא בחי' מל' דאצי' שנעשה כתר לבריאה הוא רק השגת מציאותו ולא מהותו כו' משא"כ השגת הנביאים בנו"ה הוא בבחי' ראיית המהות ממש, לכן הי' השגתם רק בנו"ה שהוא בחי' השפעה אלקי' כו'. וראי' לדבר שהרי הנביא בעת הנבואה אין בו בחירה כלל להיות מעכב עצמו שלא לדבר דברי הנבואה, כי בחי' אלקו' נתגלה בה' מוצאו' הפה שלו ומוכרח לדבר, מזה הוראה שהוא בחי' גילוי המהות, כי אם הי' בחי' מציאותו לבד אזי לא שייך שישרה בחי' אלקו' על גוף גשמי, אך מחמת שהוא בחי' מהות ממש לכן לגבי מהות אלקות אין הגוף מסתיר כלל.

והנה עפ"י זאת יובן ג"כ שבחי' מל' שהוא בחי' התנשאות מחי' כל העולמות. כי לכאורה אינו מובן כנ"ל שהרי אנו רואים למטה שבחי' התנשאות הוא היפך ההתפשטות כמו למשל מלך ב"ו שמתנשא על העם הרי אינם מקבלים חיו' מזה כלל. אך עפ"י הנ"ל יובן שמבחי' ההתנשאות אשר למטה אינו מבינים כלל רק מציאות בחי' מל' למעלה אבל לא נודע לנו מהותו איך ומה. כי באמת בחי' מל' אשר למטה הוא לא מיני' ולא דוגמתו כנ"ל. ובזאת מתורץ הקושיא הנ"ל שמבחי' מל' יוכל להיות חיות העולמות. אך עדיין הקושיא הנ"ל במקומה עומדת מפני מה לא יהי' חיו' העולמות משאר מדו' כמו מבחי' חסד שהוא ג"כ השפעה לזולתו כנ"ל. הענין הוא כי ידוע שבכל