טז

מתפעל וביום א' לא נתפעל, וגם ביום שמתפעל מאיזה התבוננו' כמו ואתה מחי' את כולם כו' הרי ההתפעלות אינה מהשכל שהרי השכל עצמו הוא דבר קטן רק הטעם הוא כנ"ל, שבאמת ההתפעלות הוא מצד כח הנשמה שהנשמה היא חלק אלוק ממעל לכן מיד שמזכרת איזה אלקו' אזי מתפעלת מזה, ומה שפעם לא נתפעל מזה היינו שלא האיר בו הכח מהנשמה, ומטעם זה ג"כ הוא מה שפעמים נתפעל במוח כו' ופעם בלב כו', מטעם שכח הנשמה הוא על אופן זאת ביום זה וביום אחר על אופן אחר כנ"ל. אך מי הוא הגורם שיומשך כח הנשמה קודם התפלה שמזה יהי' בתפלה בחי' התפשטו' החיות כנ"ל, הוא ע"י תשובה כמארז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ופירושו הכנעה ושפלות אמיתי על היותו ממארי דחושבנא איך שהוא רחוק מה' בתכלית כאשר ידע אינש בנפשי' וכאשר יעמיק בזה היטב אזי יתמרמר לבו בקרבו מאד ויצעק אל ה' בצר לו עי"ז יעורר עליו רחמים להאיר בו משרש הנשמה הנק' מזלא כידוע, וע"ז כתי' ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילון כי ענין אביון הוא שתאב לכל דבר בכדי להחיות נפשו, כמו"כ ענין תשובה היינו שרוצה להיות חי מאלקות ולא ההיפך שהוא מות ורע כמ"ש ודעי וראי כי רע ומר עזבך את ה' אלקיך, וע"י תשובה זו גורם להיות יוכל אח"כ להיות התפשטות החיו' בתפלה כמ"ש כ"א בשובו מדרכיו וחי. ונמצא שתשובה ותפלה הם ענין א' כי הא בהא תליא, כי בלעדי התשובה לא יוכל להיות בתפלה בחי' התפשטו' חיות אלקי כנ"ל. ולכן גזרו רז"ל הלכה פסוקה אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ואפי' צדיקי' שצ"ל לפי ערכם גילוי אלקות בתפלה ג"כ צ"ל מקודם בחי' כובד ראש בחי' תשובה, ובודאי כאשר ידקדק ימצא ג"כ בנפשו דבר שצריך לזה תשובה כו' וד"ל. והנה כשנתפעל במוח ולב כו' במה נתפעל באותו השכל עצמו של נפש הבהמי' שמתחכם בעסקי העוה"ז וכן כשנתפעל