יב
שנפלו בק"נ בקדושה. וזהו הנק' טרף כמ"ש ותתן טרף לביתה רפ"ח ע"ה בגי' טרף, היינו שטורפים מהם כל הניצוצות דקדושה שנפלו בהם כמ"ש גוזל אביו ואמו כו' דקאי על תוס' יניקה שמקבלים מקדושה ע"י תוס' אור אלקי יוכללו באלקות, וכמו שבימי אברהם נתגיירו הרבה גרים מחמת שהי' אור גדול ונלקטו לו כל ניצוצי קדושה וכמו שמעי' ואבטליון שנתגיירו מחמת שהי' בדור ההוא בעלי תורה גדולים, ולכן לקטו הניצוצות דקדושה כנ"ל, כמו"כ הוא בענין הנ"ל שע"י הארת אלקות אזי טורפי' מהם כל הניצוצי קדושה וכמו הטורף מן הלקוחות היינו שמכיר שדהו שהמוכר מכרה לו קודם הלקוחות האלו או שמכיר שדהו שגזל ממנו. כמו"כ יובן בענין הנ"ל. ולא זו בלבד שהניצוצי קדושה שנפלו בק"נ יוכללו באלקו', אלא אף זו היינו שגם החיו' שלהם ממש נתהפך לקדושה ונק' לאהפכא חשוכא לנהורא שמרע יעשה טוב.
ובזה יובן ענין שאל לך אות מעם הוי' כי בהוי' יש יו"ד בראש וה' בסוף, יו"ד אשר בראש היינו בחי' רישא דכל דרגין דאצי' והוא בחי' חכ' שמאין תמצא ובחי' ה' אחרונה היינו בחי' מל' דאצי' שמחי' את כולם כמ"ש ואתה מחי' את כולם כנ"ל, וממ"ח צירופי' האחרונים מקבלים חיצונים ג"כ כנ"ל. וזהו העמק שאלה כי בשאלה יש ב' פי', הא' לשון שאלה והב' לשון שאול תחתית היינו שיהי' תוס' הארה אלקי' בה' אחרונה בחי' מל' וממילא יתבטל יניקת החיצונים כי כהמס דונג כו'. או הגבה למעלה, הענין יובן
עפ"י הידוע שיש ב' מיני ניסים נס אשר בתוך הטבע ונס אשר למעלה מן הטבע, כמו נס דאחשורוש הוא נס בתוך הטבע, שלקח המלך את אסתר
לאשה והיא ביקשה ממנו על עמה זהו נק' נס בתוך הטבע, היינו שהוא בתוך הטבע אבל מ"מ נס נק'. ונס אשר למעלה מן הטבע הוא כמו קריעת י"ס, כי טבע המים להיות ניידי ונעשה היפך הטבע וקמו נד א' כי הי' אז הארה מבחי' יו"ד וכמ"ש נטה ידך א"ת ידך אלא יוד"ך. וזהו ענין קריעת י"ס כי ידוע שיש
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.