יא

השני הוא מבחי' גבו' כמ"ש יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל כו', הגם שהוא בחי' צמצום מ"מ השפעה נעשה מזה אך שההשפעה היא ע"י צמצום כידוע. ואח"כ כתי' לא אוסיף עוד לקלל כו' עוד כל ימי הארץ זרע וקציר כו' בחי' ת"ת כו'. ובזה יובן ענין בע"ת הגם שחטא והמשיך עליו דינים ונבראו ע"י רוע מעשיו חיצוני', אבל ע"י תשובה במרירות ובכי' כמאמר מים תחתונים בוכים מעורר עליו רחמים להיות מוחה ומעביר הפשע והקטיגור כו'. וזהו כה אמר ה' ליעקב אשר פדה את אברהם, היינו שבחי' רחמים הוא פודה את מדת החסד מידי מדה"ד, כי למדת החסד סותר מדה"ד וע"י בחי' רחמים הוא פודה את מדת החסד ונק' בשם גבו' ממותקת כידוע.

ובזה יובן ענין שאל לך אות כו' כי הנה נש"י שרשם בבחי' קו האמצעי כמאמר איהו אמת ואיהי אמונה כנ"ל אך אחז הי' נפרד מאלקות ולא יכול לקבל בנפשו בחי' אמת ולכן אמר לו הנביא שאל לך אות אחר שאינו אות וי"ו כי וי"ו הוא מדת אמת ומדת אמת לא יוכל להתקבל בתוכו, רק אמר לו העמק שאלה כו'. כי הנה כתיב מלכותך מכ"ע וכתי' ואתה מחי' את כולם היינו שבחי' מל' דאצי' מחי' את כולם וגם חיצונים מקבלים יניקה ממ"ח צירופי' אחרונים. כי ידוע שיש ק"ך צירופי אלקים ומב' שלישי ראשונים אינם מקבלים, אבל ממ"ח צירופי' האחרונים מקבלים יניקה רק שמקבלים מאחוריים ופסולת, אך לפעמים מקבלים יותר מכפי המדה שלהם היינו שמקבלים ג"כ מבחי' פנימי' קדושה. וזהו סוד גלות השכינה להחיות חיצונים אשר הם נפרדים מה' בתכלית, ובכל חצות לילה ע"י תיקון חצות במרירות עצום ובבכי' גדולה אזי נעשה הארת אא"ס בבחי' מל' ואז עולי' הניצוצי' דקדושה שנפלו בק"נ וכמ"ש כהמס דונג מפני אש יאבדו רשעים כו', היינו שע"י תוס' הארת א"ס אזי לוקח כל הניצוצות דקדושה שנפלו בהם כמו עד"מ שלהבת גדולה כל מה שהיא יותר בהתגברות אזי גם הניצוץ אשר רחוק ממנה ג"כ נכלל בהשלהבת. כמו"כ יובן ענין הנ"ל שע"י גילוי אלקות אזי יוכללו כל הניצוצות דקדושה