קפא

בטרדת הפרנסה שהגיע לעומק הנפש ביותר עד דשדי תכלא בכולא עד שכל אוכל תתעב כו'. דהיינו שנעשה בבחי' ריחוק גם בלא אוזן שומעת כו' הנ"ל, ואם מצד עוצם הגסות והפריקות עול עד שנהפך האור לחושך שהוא מסיבת ההרגשה בעצמו ביותר שבא מסיבת הרבנות בדרשנים המתחכמים כו'. או מצד שתחילתו מעורב ברע הנקרא שקר וגסות עד שכל פנימית התחלתו לא הי' רק להתגדל כו'. וזאת החולי הרעה נמצא מכוסה ונעלם בהעלם אחר העלם, גם במי שמלובש בלבושים יפים בעסק הד"ח לעיני אדם, אבל ה' יראה ללבב וסופו מוכיח על תחילתו בנפול הנופל שחוזר לאמיתת מהותו, כידוע ברור לכל מעיין ובדוק ומנוסה בכמה אנשים שעלו וירדו תכלית הירידה שאין משיחין על פני השדה בדבר כזה כו' וד"ל. (וגם יכול להיות מסיבת הנפילות בתאוות גשמיות שמטמטמת לבו ומוחו בתכלית עד שנתגשם ביותר ונעשה בחי' דומם כו'), ועוד מסיבת החוצפה הטבעי' הנק' תקיפא דרא (בל"א א[שטא[רקייט בייא זיך זייער כו') שזהו היפוך בחי' הביטול ע"כ לא ניזוז ממקומו כלל בתחילתו (ער איז בתכלית הגא[נצקייט) וכל שלא הי' ב[ו] בחי' הזזה וביטול אמיתי לא יוכל לקרב לאלהי' קירוב אמיתי לעולם כידוע, ע"כ סופו מוכיח שנשאר ריקן רק בחי' עזות פנים בחוצפא מלכותא בלא תגא עד שיבעט וימאס בכל כו'. וימאס גם באחרים כו' (וז"ש בזוהר פ' שלח אבן בחן כו' דצדיקי' כד מבטשין להון סליק נהורא כו'. ולהיפוך מחרף ומגדף כו' ע"ש) וזהו הסימן האמיתי לכל עיקר אמיתת הענין הנ"ל וד"ל. ומין זה שכיח טובא [כידוע] וצריכים שמירה מעולה מתחילתם שלא יזיקו אחרים כו'. ושומר נפשו ירחק מהם כו'.