קעב

לתכלית אורך ורוחב ועומק המכוון, ויעמיד הכל על אחת בקיצור הנאות לו שאותו דבר נתקבל אצלו וזהו החולי רעה שיאבד את הכל כי לא נשאר אצלו מאומה, ולא די שמאבד את העיקר אלא שיצא שכרו בהפסדו שיפסיד גם מה שנשאר אצלו כי לא יתקיים כלל להיות שאין לו לב חיות כלל בלא מוחין כידוע. ונשאר בלב בלא מוח, ע"כ וודאי כל אשר חפץ באמת בקרבת אלהים בנפשו יראה שלא יעשה יש ודבר מהתפעלות לבו ולא ירגישנו כלל, אדרבה התפעלות זו תוסיף תת כחה בכח בינתו להרחיב ולהעמיק לתכליתו יותר ולא יטעה הטועה לאסור ולפסול התפעלות זו ח"ו רק שיראה שלא תקצר לו העומק והאריכות, והוא הנק' שהלב נמשך אחר המוח (בל"א דיא הא[רץ איז אין מוח) כאדם שמתפעל בלבו במו"מ טוב וכה"ג שלבו עולה במוחו ואינו מרגיש אותה