קסז

הענין גם כי חוזר עליו פעמים ושלש כו', הרי זה רק בבחי' בריקה וסקירה על המוח ולב וישאר הכל גנוז וטמון בהצנע מאד בהעלם [ב] נפשו עד כלותו ממש, כי מיד חוזר וניער בעסקי גופו ואינו משתמש בשקידה תמידית לקבוע בנפשו בכל מיני אורך ורוחב ועומק להחיות נפשו האומללה כי זה חיי נפשו ממש והוא מסלקו מנגדו אחר שכבר גמר וסבר, וגם נתפעל כבר יצא כל חובתו ונק' חסיד כו'. וממילא רשאי לו לעסוק בכי טוב בכל הצטרכותיו ומצורף לזה קדושתו בעיניו עד שמערב הכל ביחד להטעות א"ע ביותר. ובהגיע עת התפלה ישאר הכל אצלו בבחי' העלם ומקיף, וגם כאשר מייגע א"ע ויבוא לכלל התפעלות במחשבה אינו יודע מה טיבו ומה יולד טוב מזה כידוע נאמנה לכל הנבוכים בזה. וכל זה רק מחולי הנפש הטבעי' שמורגלת מאד בהגשמת גופני לכל הצורך, ואיך תוכל שאת לקבל הרגשה אמיתית בדא"ח בשמיעה הנ"ל. וגם מצד הקלות ומיעוט העסק והיגיעה רק דרך מעבר בעלמא לצאת י"ח וכמו השומע שיר וניגון כו'. כי יש בחוש השמיעה הנ"ל מדריגות רבות, יש שומע לעומק יותר ויש שומע ומתפעל אבל בקלות ובמהירות (בל"א פון אויבין זייער) דהיינו שגם ההתפעלות במוח הוא מבחוץ ולא מבפנים כלל, כידוע כל זה למודים על האמת ואינם רוצים להטעות את עצמם ע"כ יפול הנופל מזה לגמרי במיעוט זמן ובמיעוט סיבות המונעים ומנגדים, כמו הטרדות למו"מ והנופל בתאוות עצמו להתגשם ביותר וכה"ג עד שנפסק אצלו חוש השמיעה הזאת לגמרי מכל וכל כידוע ליודעים וד"ל.