קס

נקודת הרצון שבעצמיות נפשו, מתעורר בו, כי נוגע לעצמותו ממש ואז כל רצונותיו המתפשט[ים] בדבר נפרד מן העצמיות שלו ממש כמו אהבת הפרנסה ואהבת אשתו ובניו כלא חשיבי ממש, כי נכללים בעצמי' הרצון הזה שנוגע לכל עצמותו כו'. והוא הנקרא התפעלות כל העצמיות (בל"א ער איז צו רירט גא]ר פון זיין נקודת העצמיות&

189;) דהיינו שנמשך כולו ולא נשאר בו כלום [ו] אז הוא בלתי מרגיש א"ע כלל וכלל (בל"א טיפע צו טרא]גינקייט פון גא]ר דעם נפש ביז ער קען אויס גין פון דיא כלי המוח והלב כו'). והוא אהבת בכל מאדך בלי גבול שלמעלה מנר"ן, וגם למעלה מבחי' כח מ"ה שבנפש שבא בהתלבשות בכוונה שבמוח, אבל זהו למעלה מן הטעם ודעת לגמרי מכל וכל, כי אין טעם כלל לרצון ועונג פשוט ההיולי הזה אפי' טעם כמוס שבמקור השכל ההיולי כו'. ולהיות שאין דבר זה מצוי כלל ברוב האנשים ע"כ האריכות בו אך למותר. אבל מ"מ יש ממנו בהעלם בכל ניצוץ מישראל בשבת בנשמתן שנקרא נשמה יתירה והוא בחי' מקיף דיחידה כנ"ל. וגם בשעת קידוש השם מאיר כח זה בבחי' הסתלקות כו'. ובצדיקים גמורים ובעלי תשובה האמיתי' מאיר בגילוי,