קנג

לבו כו'. משא"כ התפעלות העצמיות דנה"א הגם שבאה במורגש בלב אין זה התפעלות מורגשת כלל, מאחר שאינה מורגשת בעצמו [כלל] עד שאינו יודע ממנה באותה שעה כלל ואינה מרגישה בעצמה, עד"מ בן המתפעל בלבו בתשוקה אל אביו מצד היותו התפעלות עצמיות וטבעי' לא ירגיש בעצמו בהתפעלות ובלתי נודעת לו במורגש כ"כ, וכן התפעלות האב אל הבן. וכך הוא כל התפעלות עצמיות כמו התפעלות עצמיות דנה"ט בתאווה גשמיות אשר נראה בחוש שבלתי נודע לו כלל למתפעל בלבו לאיזה דבר הנחמד בבחי' עצמיות וטבעיות אע"פ שההתפעלות מורגשת מאד בלבו לא נקרא מורגש בעצמו אדרבה העדר הרגשה בעצמי' בהתפעלות זו. וזהו הכלל גדול דכל שההתפעלות העצמות עמוקה יותר כמו באהבה ורצון ותענוג היותר פנימי', יותר לא ירגיש בה כמשי"ת בעזר"ה במדרגה הד'. אך מדרגה זו ישנה ברוב אנשים שעדיין לא הוטמאה הנפש האלקי' ולא נתלכלכה בטומאת הגוף בתאוה זרה דלב בשר החיצוני' כ"כ. [ו] כמ"ש נקי כפים ובר לבב כו'. ולהיות שהכוונה שבמוח מאיר בלב. ע"ז אמר בכל לבי דוקא דרשתיך. וכן כלה שארי ולבבי כו' צור לבבי כו'. וכה"ג לבי ובשרי ירננו כו'. והוא התחלת אמיתת הענין דגילוי אלקו' בלב כל או"א מישראל וע"ז נאמר על כי אין אלוה בקרבי כו' בקרבי