קנב

הטבעי' בהתפעלות דמח' טובה כשבאה בלב בשר בהתפעלות מורגשת ברשפי אש התשוקה כו'. ובנה"א היינו בבחי' התפעלות עצמיות בלב בשר מן ההשגה האלקית ממש שבנה"א המלובשת בהשגה דנה"ט, וע"ד מ"ש לבי ובשרי ירננו אל אל חי שלב הבשר ממש ירנן אל אל כו'. שזהו כמו בחי' התפעלות הניגון שמאיר בלב בשר שהוא בא מעצמו וממילא בלתי בחירה ויגיעה כלל וכלל רק מצד עצמיות התפעלות דנה"א, כנ"ל בענין המאמר דר"מ הי' מנגן בצלותא בכל מיני ניגון כו', שהוא בחי' התפעלות הנשמה ע"י השיר או קול תנועה עצמיות מכמה אופנים שונים מורכבים מחדוה ומרירות ומיצוע וכה"ג לפי אופן הכוונה האלקי' שבהשגתה האלקו' דוקא, ואמנם באה במורגש בלב שהלב מרגיש ביותר, שהרי הניגון והתנועה יוצא מהבל הלב ממש בהתפעלות אבל בלתי ידוע אליו כלל וכלל. וכמ"ש לבי ובשרי [ממש] ירננו [אבל] אל אל חי דוקא שהוא בבחי' התפעלות עצמיות באלקות והיינו עיקר ההפרש בין התפעלות מורגשת שבלב מצד נה"ט שהוא יודע בעצמו ומרגיש שמתפעל. וע"כ וודאי בהכרח שבחי' אלקות רחוק ומוסתר בזה, כי יש מי שמתפעל ונתפס ליש גדול בעצמו כו'. עד שיעשה עיקר מן ההתפעלות ולא מן האלהות כלל, כנ"ל בהתפעלות לב בשר אשר לא לה' כלל רק להנאת עצמו התגלות