קנא

שובו בנים שובבים כו' כידוע). והיותר נעלה במדרגה זהו המאיר בבחי' המעשה [בבחי'] המנגד, הוא ממה שאנו רואים בענין מס"נ על קדה"ש בפ"מ דוקא שע"ז הי' ר"ע מצטער ואמר מתי יבוא לידי ואקיימנו בפו"מ דוקא, שזהו האור הפנימי ביותר בנה"א מבחי' פנימי' כ"ח מ"ה שבנפשו שהוא בחי' יחידה המאיר למטה בבחי' המעשה שלא להמיר דתו בפו"מ דוקא, דהגם שאם לא יתבעהו להמיר בפ"מ יוכל לעבור על כמה עבירות בפ"מ כו'. אך ליפרד לגמרי מאחד בזה מעורר כח היותר פנימי ועצמי לבוא לידי מס"נ בפ"מ, ודבר זה לא יוכל להיות מצד היגיעה ועבודה כלל כ"א רק מצד בחי' עצמות ההתקשרות דנה"א במקור חוצבה שלא תוכל להפרד בשום אופן, ובשעת קדה"ש מאיר בגילוי מן הההעלם, ואם הי' מאיר כח זה בגילוי תמיד לא הי' חוטא לעולם אפי' על איסור קל כו'. כמ"ש למען תהי' יראת ה' על פניכם לבלתי תחטאו וכה"ג כידוע. והרי מכל אלה יש להבין כללות ענין ההתפעלות עצמיות דנה"א בבחי' הפנימי' שהוא בחי' רוח שלמעלה מבחי' נפש שאינו רק במעשה עצמו כנ"ל וד"ל.

והמדריגה הג' שלמעלה מזו היא בחי' התפעלות עצמי שבבחי' נשמה כמ"ש כל הנשמה תהלל כו'. וכן אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף וכה"ג. והענין הוא ע"ד הנ"ל בהתפעלות נפרדת דנפש