קמ

ועשה טוב שלו בפועל ממש דוקא מצד שרש נשמתו האלהית שהוא בבחי' עצמית וטבעית ולא מצד בחירתו ועבודתו כלל, עד שבזה ישתוו העובד והירא עם הקל ופורק עול כמו שלא לחלל שבת ושלא לעבוד ע"ג וכל עבירות החמורות בעריות וש"ד וכה"ג. וכן כמה מצות עשה כמצה בפסח וכסוכה ותפלין וציצית וכה"ג שכמו טבעית גם אצל עם הארץ ופחות הערך בלא טעם ודעת ולא מצד מצות אנשים מלומדה כלל, כ"א רק מצד בחי' יהודית העצמית דוקא (בל"א זיין עצמית יהודישקייט כו'), וכמו הנשים וע"ה שיזהרו בנפשם בתכלית הזהירות מכל אשר אסור וטמא גם באיסורים קלים מדבריהם. והגם שיש כמה וכמה שמקילים בעצמם בבחי' קלות ממש לעבור על דבר האסור ולא לחוס למצו' מעשי' כל כך. הנה זה בא מצד נפש הטבעית בבחי' הרע שבה שגובר על טבעית הנפש האלהית בזה, אבל טבעי' ועצמיות דנפש האלהית היפוך זה ממש כי מעצמה וטבעה תחפוץ מאד בטוב האלהות במצות עשה ולמאוס ברע. וכאשר הענין רק בחלק המעשה לבד הוא בבחי' המדריגה התחתונה שבה בחי' נפש רק בחי' מעשה (וכמו בחי' ענין ההסכם דנפש הטבעית שבאה מן המחשבה הקרה הנ"ל רק שהוא דרך נבדל ולא בבחי'