קכא

אלהות שבהשגה זו מוסתר בה מאד ע"כ אין לו רק מה ששומע השכל מצד עצמו לבד ואין זה שייך אליו מפני ריחוק אור האלהי שבהשגה זו ממנו עד שע"י יגיעה דוקא יאיר אפס קצהו והוא הקיצור והתמצית ממנו ש[מ] תפעל בהודאה כנ"ל (וגם זה בריחוק אור העצם מאחר שבאה ההתפעלות בלשון בכן כנ"ל). וגם כאשר מתפעל מגופה של ההשגה עצמה במחשב' הנקרא מחשבה טובה כנ"ל (עד בחי' הכוונה עצמה שנקרא דו"ר שכליים בנפש הטבעית כנ"ל שהוא התפעלות מן העצם (ולא בלשון בכן שכבר עברה ההשגה בלא התפעלות כנ"ל). אלא מיד שישיג השגה מצד עצמה מתפעל ואין ההתפעלות נפרדת כלל מן עצם המושג כו') שזה מורה על היות שאין אלהות מוסתר כ"כ בהשגה זו. מ"מ הכל הוא בבחי' אלהות המוסתר בלבוש דנוג"ה ובפרט בהשגה דבינה שבנפש זו דנוג"ה כו', אשר אין לזה ערך כלל לבחי' אור האלהי העצמי שמאיר בבינה והשגה דנה"א המלובש בהשגה זו עצמה שנפש הטבעית משגת שיש בה מעין אותו אור האלהי העצמי שבהשגה דבינה דנפש האלהית כשנהנית מזיו האלהי העצמי שבג"ע כנ"ל בלי מסך והעלם כלל.