קה

השכל מאד, ואי אפשר לומר מצד שהשכל הזה עמוק יותר משאר שכל זולתו שהרי יש כמה שכליים עמוקים רחבים יותר. וגם הנה אנו רואים בחוש שיש שכל איש [ש] מתפעל ביותר בשמיעתו ויש שאינו מתפעל כלל וכלל, וכמו שמבואר למעלה בענין שמיעה מרחוק שאין הענין שייך אליו כלל וכלל רק שמתקבל אצלו לדבר אמת וכנ"ל (בל"א ער דער הערט נישט). ולכאורה יש לתלות הסיבה בכשרון הלב בעבודת ה' שזה יותר עובד בכשרון כו', ואינו כן, שיוכל להיות בלבו ירא אלהים ותמים בעבודתו ובזה אין לו חוש השמיעה כלל וכלל וכידוע בנסיון גמור, וא"כ א"א לומר רק שזה בא מכח הנשמה עצמה שיש בה כח אלהי' והתפעלותה התפעלות אלהי' יקרא דהיינו מצד אלהות בלבד, ע"כ בשמיעתו בבחי' אלהו' תתפעל הנפש האלהי' התפעלות אלהו' מצד מקור חוצבה בלבד. ובזה יש חילוקי מדריגות, יש שהם מבחי' נפש בלבד ע"כ לא יתפעל כ"כ ומבחי' רוח יתפעל יותר כו'.