צח

ונמצא מובן ומבואר מכל הנ"ל בחלק וסוג זה הכללי שהוא ההתפעלות במוח ולב הנעשה ונולד ע"י הכנה דוקא בתחלה שהוא ההתבוננות עד המדרגה החמישית שהוא הכוונה עצמה שבחו"ב המאיר בלב גם כן כנ"ל. והנה מדריגה הא' הנ"ל מה שאינו חפץ רק בהתפעלות בלתי התבוננות באלהו' כלל, זה קרוב לאש זרה הנ"ל שאינ[ה] באש ה' ולא נחשב מכלל ה' מדריגות, כי ה' מדריגות הן לנגד נר"נ ח"י כידוע, ובחי' נפש בחי' עשיה היא בחי' ההסכם למעשה לבד שבאה מבחי' ההודאה ובחי' מחשבה סתם הנ"ל שנק' בחי' נפש לבד, ובחי' רוח שיש בו חיות גדול יותר הוא בחי' התפעלות המחשבה טובה הנ"ל כמ"ש ותוכן רוחות כו' שהוא בחי' השמיעה טובה שבמח' הנ"ל וכמ"ש אכן רוח הוא באנוש כו'. אך בחי' נשמה הוא בחי' הארת המוחין דחו"ב בלב כשמתפעל הלב באור וחיות פנימי יותר כנ"ל, ועל זה נאמר ונשמת שדי תבינם בינה ליבא דוקא כו' וזהו ותוכן לבות כו', ובחי' חי' שהוא בחו"ב עצמם כמו שהם בלי התפשטות עדיין בהתפעלות הלב מחמתם כנ"ל שנקרא כוונה כו', ובחי' יחידה היא מדריגה הה' באמת שהוא בחי' הרצון העצמי הפשוט הנ"ל שלמעלה מן הטעם ושכל לגמרי כי אין טעם לרצון כלל כידוע וד"ל: