פו

ביגיעה רבה, כי במילי דעלמא מיד שעולה במחשבה דבר טוב ומתפעל במוח מיד נוגע התפעלות זו בלב שמתפעל הלב מיד ברשפי אש התשוקה או ההיפוך במרירות מדבר רע השנאוי במחשבה כו'. אבל בעבודת ה' לא בקל יומשך התפעלות בלב מהתפעלות המח', מטעם שבחי' אלהו' שבבחי' התבוננו' הזאת לא נמשך בגילוי בלב כ"א בבבחי' מקיף במוח כו'. ויש בזה רבוי מדריגות שונות מאד באופן התפעלות הלב ויש שמתפעל בלב יותר מבמוח ויש שמתפעל בחדוה יותר כו', ועכ"פ זהו הנקרא דו"ר ממש אך שבדרך כלל נקרא דו"ר טבעי' (אך הנה כ"ז אינה נק' התפעלות אלהות שמצד הנשמה בלבד כמו שיבואר), וע"ז נאמר קרבת אלהים לי טוב לי ממש וג"כ נקרא אלהי בקרבי כו'. והיינו ג"כ ענין לאהבה את ה' בלב דוקא כי הוא חייך מצד הנשמה כנ"ל. והנה בחי' אהבה ויראה שנולד בהתגלות הלב כו' הוא בבחי'